מחסומי הצפון: בזבוז כסף וכוח אדם

7.20 – 6.00

כביש 611 – אל צומת ברטעה  מגיעים מעט פועלים מן הפרצות שלאורך הגדר  (אבל רחוקות מן הכביש) ונאספים על ידי כלי רכב הממתינים להם. במגרש החניה המאולתר, על הכביש ליד כפר לוקסור ממתינים כמה טרנזיטים והפועלים עוברים אליהם מן הפרצה הסמוכה. גם על דרך הבטחון, ממגרש החניה הפלסטיני של המחסום זורמים פועלים רבים לפרצה הקרובה לכביש  שבצידו חונות מכוניות רבות הממתינות להם.

מחסום ברטעה – המעבר הרשמי – רק חלק קטן של הפועלים עוברים דרך המחסום , מגרש החניה ביציאה מן המחסום, שבעבר היה עמוס ברכבים ואנשים - שקט מאד. בפרצות עוברים ללא הצפיפות שנוצרת בכניסה למחסום, ליד המסוע היחידי הפועל שם, וגם הדרך למכוניות האיסוף קצרה יותר.

מחסום טורה – 6.30 - בדרכנו למחסום (שעדיין סגור)  אנו פוגשים פועלים שיצאו בפרצות ,ממהרים לעבודה וממתינים בצומת שח"ק (שח"ק - קובץ מפעלים במרחב התפר, שם רובם עובדים) לרכבי האיסוף. כשהמחסום יפתח מתי שהוא,  גם מכוניות יוכלו לעבור בשני הכיוונים. עזבנו ב-6.50 והמחסום עדיין לא נפתח.

עאנין – 7.00 - במחסום החקלאי חונה מכונית משטרה עם שני חיילים משועממים. מ' לא יצא היום לעבודה עם טרקטור, אז לא צריך לפתוח את המחסום, אבל החיילים נשארים בשטח ומשחקים עם צופרי המכונית.

אני מרגישה שבזמן האחרון הדוחות מתארים בעיקר את הבזבוז הגדול,  בכסף ובכוח אדם שמתרחש במחסומים המיותרים האלה. הרי כל מי שרוצה – עובר , ולכולם ברוך השם יש גם עבודה (לשביעות הרצון של ישראל).