מדוע אנו מקפידות לדווח גם בימי קורונה?

כי כלבי השמירה של הדמוקרטיה נרדמו על משמרתם וכך אזרחי ישראל אינם יודעים מה באמת קורה בשטחים הכבושים.

יום ולילה, חיילי צה"ל (כשלוחי המדינה), עם מתנחלים קיצונים (הלוקחים את החוק לידיים באין מפריע), לא עוצרים גם בתקופת המגיפה ולא מפסיקים לפגוע בתושבים הפלסטינים - פוגעים בהם פיזית, מחבלים ברכושם ובמקורות פרנסתם.

ההתעללות המתמשכת באוכלוסייה הפלסטינית החלשה, פוגעת אנושות גם בנפשותיהם. מתינוקות ועד זקנים וחולים, הם מופקרים לאלימות ולטרור היהודי, שמפעילים המתנחלים בהתלהבות רבה.

אנו במחסוםווטש לא נפסיק לדווח, על אחת כמה וכמה עכשיו בימי הקורונה ועל רקע מגמת הסיפוח, על ההשתוללות הגוברת של המתנחלים, המנסים לקבע עובדות בשטח בסיוע הצבא.

ישראל היא השליטה בשטחי הגדה המערבית, ובתוקף אמנת ז'נבה סעיף 27 חובה עליה לאכוף את החוק והסדר שם. התושבים בשטחים הכבושים זכאים על פי חוק "ליחס של דרך ארץ לגופם, לכבודם, והם יוגנו במיוחד מפני כל מעשה אלימות."

אבל, לעג לרש, הדבר אינו כך.

אנו גם לא נשתף פעולה עם הפניית הראש לסבל העם הפלסטיני ועם האדישות של אזרחי ישראל. נמשיך לעקוב מקרוב ולספר על הנעשה בשטחים, בכפרים ובמאהלים.
בל יגידו: 'לא ידענו לא שמענו' .

תיאור המקום

מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)

להצגת כל הדוחות ממקום זה

בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.

מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)

המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.

מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב info-icon של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.

המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.

בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.

ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.

בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.

(מעודכן לאוקטובר 2021)

https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI

05/01/2025

Tamar Fleishman

קלנדיה: שני אמבולנסים, שתי אלונקות

הצג את האלבום המלא

חזרה לדף חיפוש דוחות

קלנדיה - אל הלכלוך והאשפה בכל מקום מתווספות עכשיו המסכות המשומשות

אנשים על הגשר והמכוניות שבאות לאסוף אותם מתחת לגשר

ממתינים לאיסוף

ממתינים לאיסוף סביב הככר

צילום מהגשר של האנשים העוברים עליו

התנועה הבאה מקלנדיה דרך מחסום הרכב משתלבת עם הבאים לאסוף עובדים

מתחת לגשר, אשפה בכל מקום

מסכות משומשות זרוקות במעבר

תולים את המסכות המשומשות במעבר

הוסיפו פח וזה לא מספיק, ערימת זבל משמאל

שלט חדש המציע שירותי משרד מול המתק

מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)

קלנדיה: שני אמבולנסים, שתי אלונקות