עזבת סלמאן - רוצים אישור לאדמה הפרטית? בתנאי שיחלקו בין היורשים!

מאמצים רבים השקענו בקבלת שעות פתיחת המחסומים בימי המסיק אך ללא הצלחה. בכל זאת החלטנו לצאת למשמרת מתוך ידיעה שלא נגיע לשעת הפתיחה.

11.00 מחסום אליהו – רק משאית אחת מחכה בכניסה לאזור הבידוק. כמו תמיד מיד מגיע איש ביטחון כדי לסלק אותנו מהמקום ולדרוש לראות מה צילמתי. לא צילמתי ואנחנו ממשיכים לעזון.

בכניסה לעזון אין רכב צבאי. בביתו של ע' אנחנו מוסרות חבילות לחנותו וממשיכות דרומה.

11:30כפר ת'ולת' – מבקרות בביתו של מ' ממנו קנינו בקבוקי שמן זית. היום יש לו 15 דונם ולאישתו 50 דונם.  להם ולכלל אנשי ת'ולת' לקחה המדינה כ-6000 דונם לצרכי הכיבוש.

מחסום 1262 הוא שער עונתי. נפתח 3 פעמים בשנה. לחריש, לקטיף שקדים וחרובים ולמסיק.

לזוג 9 ילדים אבל רק להורים המבוגרים יש אישור להגיע לאדמות. גם לבן הסוחר שיש אישור להיכנס לישראל,  ולעשות בה עסקים, אין אישור להגיע לאדמות של המשפחה.

השנה יש מעט מאוד זיתים על העצים ותוך מספר ימים הם סיימו את המסיק.

מ' עבד שנים בישראל על שופל ומכיר היטב את הארץ ואת הכבישים שסלל. יום אחד הודיעו לו שהוא מנוע. אחרי 4 שנים הסירו את המניעה אבל מאז הוא לא עובד בישראל.

ממשיכים דרומה לבית אמין – מחסום 1524 שאינו  נפתח.

הוילות של שערי תקווה מגיעות עד החומה

התלמידות הלומדות בבית הספר הוותיק הנמצא בין עזון עתמה לבית אמין חוזרות הביתה אחרי יום לימודים.

יורדים לדרך עפר למחסום אבו סלמן - 1419

אנחנו נכנסים למועצה למרות שלא קבענו פגישה. מתקבלים ברצון.

לאבו סלמן 2 מחסומים/שערים חקלאים. האחד מס' 1419 נפתח בבוקר בשעה 06:50-07:00  ובערב 17:05-17:15

שער שני מס' 1447 נפתח בבוקר 06:00-06:40, בצהרים 12:45-13:00 ובערב 16:40-17:00

לקראת המסיק קבלו  הפלסטינים מעט הקלות. עם הצבא אין להם בעיות ורכבים צבאיים נראים נוסעים מעבר לחומה. רבים מתושבי אבו סלמן עובדים בישראל. חשוב להם לשמור על הפרנסה שלהם וכל שאיפתם לחיות בשלום.

הבעיה שמציקה להם מוכרת לנו – הדרישה לחלק את האדמות בין בני המשפחה היורשים.

מצטרף לשיחה פלסטיני מהכפר הקטן אל-מודוור – יו"ר איגוד חקלאי פלסטיני.  תושביו  מגדלים זעתר ועצי זית. כ-25 איש עובדים בישראל והם עוברים דרך מחסום אייל.

אין גדרות או חומות בינם לבין האדמות שלהם.

רבים מהצעירים בני הכפר לומדים לימודים גבוהים, הנדסה ורפואה, והם כמובן מאוד גאים .

מול המחסום אנחנו נכנסים על דרך עפר לכפר קטן ג'לעוד אשר ברוב המפות אינו מצוין.

אנחנו מנסים למצוא פלסטיני שפגשנו לפני למעלה משנה. התרשמנו ממנו ומשליטתו בשפה העברית והחלטנו אז לחזור אליו כדי לראיין אותו. האיש מאושפז ומכלתו קבלנו את מספר הטלפון שלו.

אנחנו ממשיכים למחסום חבלה   1393  מצידו הפלסטיני.

גם פה מגיעים ממצדיקים להזהיר אותנו ולדרוש שלא לצלם. אבל בלי תמונה אחת אי אפשר

לשני מחסומים לא הגענו הפעם ראס טירה צפון מס' 1327  וראס טירה מזרח מס' 1265. נגיע אליהם במשמרת הבאה.