קלנדיה

תנועת הולכי רגל יחסית קלה

התורים לא הגיעו מעבר לקצה הסככה כשהגענו בשעה 5:30 וכך, פחות או יותר, המצב נשאר במשך המשמרת. כל חמש תחנות הבידוק היו פתוחות, והקרוסלה במכלאה הימנית תוקנה, כך ששלושה תורים התקדמו כל פעם שהקרוסלות נפתחו. הכניסה לחניון עדיין חסומה, ולא ראינו כל שינוי אחר מהשבוע שעבר.

מאז תחילת הרמדאן, יש לנו הרושם--  לפי אורך התורים -- שפחות אנשים מגיעים למחסום בשעות השיא מאשר קודם. ואין לנו הסבר לכך. הלוואי שההסבר היה שהמחסום פועל באופן יותר יעיל, אבל לצערנו אין לנו ראיות גם לזה.

קצין מת"ק ושני מאבטחים הגיעו בשעה 6:15 להפעיל את השער ההומניטרי אבל הקצין שלח את הצעירה שחיכתה ליד השער לעמוד בתור שעובר דרך אחת המכלאות. כעבור כחמש דקות, כאשר התאספו מספר אנשים נוספים ליד ההומניטרי (שמשום מה לא נשלחו לתורים הרגילים) הוא פתח את השער עבורם, ואחד המאבטחים צעק לסימן לצעירה שנדחת קודם לחזור כדי לעבור דרכו. יש לומר, שאחרי שנים לא מעטות במחסום קלנדיה, טרם הבננו מהו הפרוטוקול להפעלת השער. מאידך, יכול להיות שזו הכוונה: ממש כמו שכל מי שמגיע למחסום בשעות השיא לא יודע מה מצפה לו שם, מבחינת זמן ההמתנה, גם אלה הרשאים לעבור דרך השער ההומניטרי לא יודעים מיום ליום אם ומתי הוא ייפתח  וגם לא מתי, כאשר חייל או קצין האחראי על הפעלת השער כן נמצא, הוא יורשה לעבור דרכו ומתי יישלח לעמוד בתורים הרגילים. בכל מקרה, הבוקר השער נפתח בפעם הראשונה בשעה 6:25 והחיילים ומאבטחים עזבו את המקום ב-6:40.

בשעה 7:05, כאשר המכלאות התרוקנו כל פעם שהקרוסלות נפתחו, הצטרפנו לאחד התורים וסיימו את הבידוק כעבור רבע שעה.