קלנדיה - הרמקולים משמיעים מוזיקת רקע מרגיעה

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
מקום או מחסום: 
צופות ומדווחות: 
ורג'ניה סיון, אדם רסגון מה"טיימס אופ איזראל" (אורח), עינה פרדמן (מדווחת)
16/04/2019
|
בוקר

מחסום עם "מיוזאק"

אחרי שחנינו בחניון בתשלום בשעה 6:15, פגשנו את העיתונאי אדם רסגון (שהגיע עוד קודם כדי לראיין פלסטינים בערבית) והתמקמנו בכניסה למחסום החדש למשך כשעה. בזמן שעמדנו נגש אלינו אדם אחד ובקש מידע על איך ליצור קשר עם סילביה ונתנו לו את הכרטיס של צוותה. רוב הזמן הפגננו נוכחות וענינו לשאלות של העיתונאי שבא כדי לכתוב כתבה על המחסום החדש. גם עשינו סיור קצר אתו במחסום הישן הצמוד וספרנו לו עלילותיו. עכשיו הישן משמש רק מקום ישיבה לאנשים שאינם מאושרים לעבור את המחסום לפני השעה 8:00 ומגיעים מוקדם יותר. לאחר כל השיפורים במחסום החדש והקצב המהיר שהעובדים הקבועים עוברים בו בבוקר, קשה להבין את הצורך בכלל שאוסר על גברים בני 55+ ונשים בנות 50+ -- אשר לא זקוקים להיתרים כדי להכנס לישראל-- לעבור את המחסום לפני השעה 8:00. הכלל הזה מקשה על לא מעט אנשים מבוגרים (שלא לדבר על זקנים ממש). בעינינו הגיע הזמן לבטלו, לפחות במחסום משופר כמו קלנדיה.

בעקבות כתבה על קלנדיה שנכתבה ע"י קודמו בתפקיד לפני מספר שנים, רסגון התעניין מאוד במצב השרותים במחסום. אין שרותים במחסום החדש (לפי תשובת החיילת באחת מתחנות הבידוק בפנים כאשר הוא שאל אותה). מי שזקוק לשרותים לפני כניסתו לבניין החדש מופנה (על ידי שלט בכניסה) לשרותים (המושמצים במשך שנים) במחסום הישן. אבל באותו יום השרותים שם היו נעולים.

לאחר שעה נכנסנו פנימה לעבור את הבידוק, והדבר הראשון ששמנו לב אליו היה מוזיקת רקע ("מיוזאק") מרגיעה שנוגנה דרך רמקולים. שיסלחו לנו מתכנני ומפעילי המחסום, אבל ברגע שזהינו את החידוש הזה, פרצנו בצחוק. כנראה רוצים ללכת רחוק כדי להנעים את "החוויה" שם, אבל "מיוזאק" במחסום – שבמשך השנים הפך לסמל  של הכיבוש ומשטר הצבא על העם הפלסטיני -- הוא כזה אבסורד שלא ניתן אלא לצחוק. דבר אחר: בפעמים הקודמות שעברנו במחסום נתנו לכ-10 אנשים לעבור את הקרוסלה הראשונה (כניסה לתחנת הבידוק) בכל פעם שפתחו אותה. הבוקר החיילים פתחו אותה לאיש אחד בלבד כל פעם. אבל בכל זאת המעבר כולו היה מהיר ביותר וערך 2-3 דקות, חלק ממנו בהליכה בתוך התחנה.

אחרי בידוק המסמכים שלנו, פנינו שמאלה לאזור "קרית הממשלה" (המת"ק, משרד הפנים, הדואר) ושם, באולם של משרד הפנים, מצאנו השרותים שהאורח שלנו כל כך חיפש. אבל כיוון שאין שלט שמפנה אנשים אליהם, בכלל לא בטוח שאחרים היו מוצאים אותם בשעת הצורך.