קלנדיה - התורים הארוכים חוזרים

אחרי שבשבוע שעבר נתקלנו בתורים ארוכים בקלנדיה, שבנו וחזרנו גם השבוע. יחד עם חברותינו נשתדל לשוב ולקיים משמרת בוקר פעם בשבוע בקלנדיה. חנינו ועברנו דרך גשר הולכי הרגל המייגע אל הצד הפלסטיני. עד שחוצים את הגשר יוצא שאנחנו מגיעות בערך ב-6:20 – 6:25 לצד הפלסטיני.

גם הפעם קיבלו את פנינו תורים ארוכים. הכניסה הימנית מבין 3 כניסות נראה היה שלא נפתחת בכלל והאנשים שהמתינו לפניה התייאשו והצטרפו ל-2 התורים האחרים. חששנו שהתורים יקרסו, לשמחתנו זה לא קרה. אבל הם היו ארוכים ביותר.

חיפשנו את אבו רמזי, מוכר הבייגלה. הוא עמד על המדרכה ליד הכניסה למתחם המחסום מכיוון מחנה הפליטים קלנדיה. כך הוא מצליח למכור גם לאנשים שממתינים במכוניות בתור לעבור במחסום הרכב. מסרנו לאבו רמזי את הכסף שאספנו עבורו (כולל סכום מאיתנו) לקראת ניתוח הקטרקט שהוא צפוי לעבור, ככל הנראה בשבוע הבא. אחלנו לו הצלחה והחלמה מהירה. שמענו ממנו ומאנשים שעברו שמצב התורים גרוע כל הזמן בתקופה האחרונה. כשפנינו לחזור לכיוון המחסום התור האמצעי כבר היה בתוך מתחם התחבורה הציבורית.

הלכנו לקנות כוס תה בקיוסק ופגשנו את מוחמד. לדבריו מוקדם יותר הבוקר, בסביבות השעה חמש, התורים מצד מזרח הגיעו עד אל הקיוסק, שנמצא מחוץ למתחם המחסום. המסקנה היא שעלינו להקדים לבוא, כמו בימי המחסום הישן.

התקרבנו חזרה אל המחסום וכבר מרחוק יכולנו לראות שכבר אין תורים כמעט מחוץ לכניסות לסלאלום. השעה היתה 7 בערך. כעת הכניסה הימנית פעלה ודווקא באמצעית נראה היה שיש עיכוב ואנשים יצאו מהסלאלום שם והלכו לכניסות האחרות. חיכינו עד 7:15 ואז הצטרפנו לתור הימני.  את הקרוסלה הראשונה עברנו די מהר, אך יש תורים לפני עמדות בידוק החפצים ולא כל ה-6 פועלות. בשלב מסויים הכניסו אנשים לבידוק אחד אחד (במקום חמישה כרגיל), לא ברור למה. ואז, בעמדה שחיכינו לפניה הכניסו 10 אנשים בבת אחת ואח"כ מספר לא אחיד של אנשים בכל פעם. לא ברור מה ההגיון המנחה. אולי דיווח שהבודקים מקבלים לגבי העומס בשלב הבא של בידוק התעודות האלקטרוני.

כשהגענו לשלב הזה לא היו עיכובים, אבל רק חלק קטן מהעמדות היה פעיל. בסה"כ עברנו בתוך פחות מ-20 דקות.

בדרך חזרה על הגשר הבחנו באנשים שירדו מאוטובוס בנתיב המערבי של מחסום הרכב. זה נתיב שמיועד לתחבורה ציבורית. האוטובוס מגיע, האנשים יורדים ומציגים תעודות. נמסר לנו שרק בעלי תעודות כחולות רשאים לעבור בתחבורה ציבורית. אחרי שנבדקו הם ממתינים לאוטובוס שייבדק ויעלה אותם בחזרה. אם הוא צריך להיכנס לאזור התחנות ממערב למחסום כדי לאסוף עוד נוסעים – מרימים את הזרוע החוסמת ומורידים את הדוקרנים בכביש והאוטובוס עובר. במבנה שמצד מערב יש מסלול עם קרוסלות שהם יכולים לעבור בו דרך המבנה, אבל כעת זה נעשה בחוץ. אחרי שירדנו מהגשר ראינו שהפח שמתחת עולה על הגדותיו. בהמשך יש עוד פחים ריקים. אז למה לא לשים פח נוסף ליד הפח המלא? או לרוקן את הפח בזמן? האנשים למטה – מוכרי הבייגלה ונהגי מוניות – מספרים לנו שהתלוננו וביקשו שיבואו לפנות, אך לשווא.

הם מתלוננים גם על כך שתחנות האוטובוס לא מקורות והשירותים סגורים ולא ראויים לשימוש. מספרים שמי שנתפס משתין בצד, מחוץ לשירותים הסגורים, מקבל דו"ח.