קלנדיה
הגעתי בשעה 07:00 וגיליתי תור ארוך מאד. כולם עומדים ואין תזוזה. עם חלוף הדקות הלך התור והתארך ואתו העצבנות של הקהל, שכבר התרגל ל"ימי המשיח" כאשר עוברים בדקות. רק אחרי כחצי שעה נפתחו השערים והחלה תזוזה מהירה מאד. משיחה עם האחראי במקום למדנו כי מצאו חפץ חשוד - את טיבו לא בררתי.
בגלל אי הבנה נפגשתי עם הקבוצה מאוחר מהמתוכנן. השיחה הוקדשה למאחורי הקלעים של המחסום - למחסום האמיתי, משטר ההיתרים
. בגלל האיחור בתחילת השיחה לא נשאר זמן רב לשאלות. בקבוצה היה בחור שעלה ארצה ושרת במשרדי מתאם הפעולות בשטחים. הוא היה היחיד שדיבר ואמר שהוא "הרגיש" לאורך שרותו את מה שאנחנו יודעות ושהוא שמח לקבל לכך אישור.
סביבת המחסום בצד הפלסטיני היתה נקיה ואפילו בתי השימוש היו במצב פחות או יותר סביר. במת"ק היה תור גדול, אך לא יכולתי לברר דבר.
מעבר המכוניות היה מהיר ממה שציפיתי - אולי כי כבר היה יחסית מאוחר לתנועת הבוקר.