קלנדיה
הגענו לקלנדיה ב-5:15 לערך. חנינו בחניה והתקדמנו רגלית כדי לעבור לצד הפלסטיני. הימים מתחילים להתקצר והיה עדיין חשוך ובוקר קריר. בפנים לא היה הפעם כל כך מלוכלך כמו בשבוע שעבר, אך היתה ערימת ארגזי פירות ריקים בשולי הסככה, שאריות מדוכני פירות שפועלים כאן מאוחר יותר. מוכר הביגלה במקומו הרגיל בכניסה לסככה וגם דוכן העוגות פועל, כל עוגה בשקל.
כשהגענו לא היו כמעט תורים, וכאשר פתחו את הקרוסלות שבקצה המכלאות נכנסו כולם. בהמשך, כאשר הגיעו עוד אנשים והתורים החלו להתארך, החיילת שבאקווריום הכניסה אנשים באופן שנוצרו תורים די ארוכים לפני עמדות הבידוק, אך בסככה המצב היה סביר. בד"כ התורים לא חרגו משטח הסככה.
גם הפעם יש חידוש – הגדרות התוחמות את האזור שממנו מגיעים כוחותינו (שאינו פתוח בד"כ לכניסת הפלסטינים) כוסו בכיסוי ירוק, ולא ניתן לראות מה קורה מאחוריהן. נראה שכיסו גם את השער בגדר שממנו היו נכנסים החיילים, המאבטחים והשוטרים. תהינו מאיפה הם יגיעו בבוא העת. מאוחר יותר ראינו שיש פתח חדש במקום אחר, ואכן מעט אחרי 6 הגיעו משם שוטר וחייל שבא להחליף את החיילת באקווריום.
השוטר עשה הכנות לפתיחת השער ההומניטרי, אבל אמר לאנשים שחיכו לידו שלא יפתח בינתיים. שוחחנו עם שני מורים שהמתינו ליד השער (עובדי הוראה הם בין הזכאים לעבור דרך השער ההומניטרי). הם סיפרו שהיום מתחילה שנת הלימודים. כשדיברנו על העישון בחברה הפלסטינית סיפר לנו אחד מהם שבבית הספר שבו הוא מלמד אסור לעשן בכל רחבי בית הספר, וגם אסור להכניס משקאות ממותקים וממתקים.
לקראת 6:15 הגיעו קצין מהמת"ק ומאבטח והחלו לפתוח את השער ההומניטרי. בהמשך הקצין, הדובר ערבית
, ניגש לכיוון המכלאות ושוחח עם האנשים שהמתינו בתור, והשוטר המשיך להפעיל את השער ההומניטרי בעזרת המאבטח.
יצאנו לראות מה המצב בחוץ. נכנסנו גם הפעם דרך השער הפתוח בגדר הלבנה מפח שנמתחה מסביב למבנה המחסום מבחוץ ועדיין לא נראה שהתבצע בינוי כלשהו. קנינו כוס תה בקיוסק ששב לפעול זה מכבר וחזרנו פנימה. מצב התורים היה סביר במשך כל זמן שהותנו. באחת העמדות מכונת השיקוף ככל הנראה מקולקלת, והחייל מודיע כל פעם ברמקול שלעמדה זו יש לגשת רק ללא שקיות ותיקים.
בסביבות שבע הצטרפנו לתור ועברנו תוך כ-20 דקות. גם היום הכניסה לסלאלום חסומה והולכים מהקרוסלות שבקצה המכלאות ישירות לעמדות הבידוק, כמו לפני שהיו גדרות הסלאלום במקום.