קלנדיה - הדחקה שמקורה בפחד ממה שהיה וממה שצפוי

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
מקום או מחסום: 
תגיות: 
צופות ומדווחות: 
תמר פליישמן
23/08/2020
|
אחה"צ
שלט מחוזק לשער הכניסה למחסום הרכבים

על טרור נפשי ועל גילוי וכיסוי בלשון

כשראיתי את השלט שמחוזק באזיקונים לשער הכניסה למחסום הרכבים חשבתי שיהיה כתוב: מי שיחצה ברגל קו זה דמו בראשו.

אבל לא, מה שיש שם זה הקשקוש הזה שכתוב שאסור להיכנס לישראל בלי אישור ומה שפורסם בפייסבוק זה פייק-ניוז.

באתי לקלנדיה כדי לשמוע אודות הירי בעבד אל-נאצר חלוואה בן ה-55, אדם חירש מוגבל שכלית שלמזלו "רק" נפצע.

אחרי הרבה שיחות עם האנשים מצאתי בעיקר הדחקה בסוג של כהות חושים שמקורם בפחד ממה שהיה וממה שצפוי, כי אין לאיש חסינות בפני האוחזים ברובים.

כולם במחנה הפליטים וסביבתו יודעים שהמקום מועד לשפיכות דמים ומרחיקים עצמם נפשית.

שהשקט, והחיוכים ואמירות מהסוג של בעזרת השם... הכל בסדר, יש בהם יסוד מתעתע, והדיבור הרך והנעים אינו אלא "גילוי וכיסוי בלשון" לשם הישרדות.

והבנתי שאחד מגילוי הטרור שמופעלים כאן כלפי האוכלוסייה הוא טרור נפשי שאולי חזק וחומצי יותר מהטרור הפיזי כי אין ממנו מפלט, וממנו נובע גם החשש לספר בטלפון מה קורה, כי מנקרת באנשים הידיעה שההם לא רק מאזינים אלא גם יבואו עמם חשבון.