קלנדיה: המחסום להולכי הרגל נעול רוב שעות היום
על הדברים שבשולי הדברים.
כשבעזה מתנהלת מלחמה איש אינו נותן דעתו על האוכלוסייה הבלתי מעורבת, על מיליוני הפלסטינים שביתם בגדה המערבית שם מתרחשים אירועים מהפכי קרביים שהכלל והפרט נופלים להם קורבן, כי כשהשר לביטחון פנים קובע שאין להגדיר מתנחלים כטרוריסטים וכששר האוצר המופקד על המנהל האזרחי כנראה הוא האחראי בהבל פיו על סגירת משרדי המת"ק שמחויבים על פי חוק לספק שירותי חיים לרבבות המתדפקים על דלתותיו, אז נכון שלעומת מה שקורה ברצועת עזה אלו הם אירועים שבשולים ובכל זאת, אי אפשר ואסור להתעלם מהם.
מאז השבעה באוקטובר במרבית שעות היממה אין יוצא ואין בא בשערי המחסום להולכי הרגל.
המקום שאלפים רבים של בני אדם עברו בו ושהיה פתוח 24/7, מראה החלל הנטוש מטיל מועקה בשיממונו.
המקום כן נפתח בשעה ארבע לפנות בוקר ונסגר בשעה שמונה, הוא שב ונפתח בארבע אחה"צ ושב ונסגר אחרי שעתיים, בשעה שש לפנות ערב.
חשבון פשוט מעלה שרק רבע משעות היום המקום פעיל.
כל הנ"ל הוא בנוסף לעובדה שהסגר שהוטל בתחילת המלחמה לא פג ואין צפי מתי הוא עשוי לפוג ואם לא די בכך, מאז היום ההוא משרדי המת"ק סגורים ואינם נותנים את השירות שמחובתם לתת.
- מה עושה מי שצריך את שירותי המת"ק? שאלתי שוטר שעמד בדרכי,
- אולי הוא הולך למשרד בבית אל, אמר ומשך בכתפיו.
בשעה ארבע תור האנשים שחיכה לפתיחה התארך והתעבה. גם הלבירינט שדרכו נכנסים לאולם שלפני עמדות החיילים היה מלא ומתפתל. זמן רב עמדו כולם צפופים ושקטים כשרק בכיים של תינוקות שטרם הפנימו את חוקי הסבלנות לה מחויבים החיים תחת קני רובים וחוקיו של הכיבוש הפרו מפעם לפעם את השקט בבכי עצבני.
אני מכירה אותו את אחמד מאז היה ילד תמים ויפה תואר, שגדל והיה לנער תמים ויפה תואר, שגדל לגבר יפה תואר, שמצא את בחירת לבו, שהקים משפחה ועבד לפרנסתה.
חייו וחיי משפחתו התנהלו על מי מנוחות.
עד הגיע היום והגורל התהפך עליו, "זה היה לפני עשרה ימים, אולי יותר", סיפרו מכרים משותפים, "פרצו לו לבית ולקחו אותו לכלא. במה האשימו אותו את שואלת? – כתב פוסט הזדהות עם אבו רודיינה, זה למה".
אחמד נידון לחצי שנת מאסר, מוחזק בכלא עופר.
למיטב ידיעתי והבנתי, בעת הזאת, לא רק שלא הותר לבני משפחתו להיות נוכחים במשפט, הם גם אינם זכאים לביקורים המעטים שבימים של שגרה זכאים להם האסירים.
נכון שאחמד אינו יחיד בהיפוך גורלו בשל זוטי דברים שברגיל לא היו מתייחסים אליהם, אבל הוא יחיד ומיוחד למשפחתו והוא יחיד ומיוחד גם לי שאמנם לא נמצאת במעגל הקרבה הראשון, אבל כן באחד ממעגלי המכרים שמקיפים אותו בדאגה וחיבה.
זאת ועוד – לפני ימים אחדים נולד לו תינוק. אחמד לא היה בלידה ולא ראה את הרך הנולד.
ואחרון – אחמד שלא היה פעיל פוליטי באף אחד מצומתי חייו עד כה, אין לדעת ולא ניתן לשער מה יתחולל בנפשו בחודשי המאסר ומי יהיה לכשיתומו ימי הכלא.
