קלנדיה - לילדים הקטנים אין אישורים וכל המשפחה חוזרת מאוכזבת הביתה
בוקר שקט במיוחד במחסום קלנדיה, ביומו הראשון של חג הקורבן. הגענו ברבע לשש בערך. עברנו ברכב וחנינו בחניה הפרטית בצד הפלסטיני. כצפוי הכל שקט ורגוע, שכן זהו חג ומעטים יוצאים לעבודה. גם במחסום הרכב התנועה דלילה. אבו רמזי, ידידנו מוכר הבייגלה, לא הגיע כמובן וגם לא הדוכן למכירת פלאפל ומיני מזונות, שפעל לאחרונה מרכב מסחרי. גם הקיוסק הרגיל סגור. אין תחבורה ציבורית. הכל שקט. נשמע רק קול מהמסגד הסמוך. בתחילה חשבנו שזה מואזין קורא לתפילה, אך בהמשך נראה היה שכל התפילה מושמעת ברמקולים לרגל החג.
פה ושם אנשים מברכים לשלום ואנו עונות בברכת חג שמח. יש אנשים שמגיעים מתוך המחסום מהצד, ראינו כמה בחורים וגם קבוצת נשים. אח"כ התברר שאלה אנשים שכנראה הוחזרו חזרה ולא ניתן להם לעבור. כך למשל היתה משפחה צעירה, אב ואם עם בת ובן לבושים חגיגי. הילדה לבשה שמלה לבנה עם מלמלות והחזיקה מתנה בידה. ברכנו אותם ב"עיד סעיד" (חג שמח), אך האב ענה לנו "עיד חרבאן". מסתבר שלא נתנו להם לעבור, למרות שלאב ולאם היו אישורים. אבל לשני הילדים הקטנים אין אישורים, וסדר צריך להיות, אז לא נתנו להם לעבור. הרסו את החג לקטנים, התלונן האב. ואנחנו תהינו מי המפקד האחראי שכנראה אין לב בחזהו והחליט להחזיר את המשפחה החגיגית. האמנם הילדים הקטנים האלה מהווים סיכון כלשהו למישהו? האמנם יקוב הדין את ההר ולא ניתן להפעיל כל שיקול דעת? כעת הם הוחזרו בבושת פנים ולנצח יזכרו את האכזבה ואת רשעות הלב של הכובש שכך עשה להם.
שהינו במקום כחצי שעה, התנועה הייתה דלילה וחלק מהאנשים ניכר היה שאין פניהם לעבודה. החלטנו לנצל את הזמן כדי לנסוע לראות את הכבישים הנבנים מסביב. פנינו לכיוון א-ראם (מזרחה) ובכיכר החדשה עלינו עם הכביש לראש הגבעה ונסענו דרך פתח בחומה החדשה שהוקמה. הכביש מוביל אל אחורי המחסום ואל הצד המערבי של א-ראם שמופרד מירושלים המזרחית המסופחת בחומה. הסתובבנו חזרה וצילמנו משם לכיוון מזרח את הכביש הקיים כרגע (שהוא קטע חדש, לאחר שהתוואי הקודם נחסם לצורך העבודות) וקטע שנמצא בבניה ואם הבנו נכון יעבור מעל השיקוע.
אח"כ חזרנו שוב דרך הפתח בחומה בראש הגבעה, התקדמנו עוד קצת מזרחה וצילמנו מהכיוון השני את מה שנראה כמו כניסה לאזור השיקוע.
בככר הבאה, מימין, הוקם "הארמון העות'מאני": מבנה חדש ומרשים המשמש כאולם אירועים. הקומה העליונה נראית כאילו לא הסתיימה בנייתה, אך נהג המונית שחנה נוהגת לנסוע איתו כבר סיפר שהיה באירוע במקום, כנראה בקומה התחתונה.
משם סובבנו את הכיכר וחזרנו לכיוון קלנדיה. הפעם, בשל התנועה הדלילה עקב החג, עברנו עם הרכב במחסום הרכב של קלנדיה ללא שום עיכובים. גם הדרך חזרה העירה היתה מהירה, כי בשל השעה המוקדמת טרם החלו פקקי הבוקר.