קלנדיה - בני אדם מועברים בין אמבולנסים בנוהל גב-אל-גב
בעזה אין אספקה סדירה של מים
לבתים.
כמו אקדח במערכה הראשונה גם בעיית המים תשוב ותעלה ותסופר בהמשך.
* * *
בשעה של טרם חשכה אמבולנס מהשטחים חיכה ברחבה שהוקצתה במחסום קלנדיה לשם ביצוע נוהל גב-אל-גב שעל פיו מועברים חולים מהגדה לישראל וחזרה, נוהל שבמהותו נועד להעברת סחורות ולא בני אדם, אבל אלו, בני האדם, זמנם ומכאובם אינו גורם שמשפיע על נהלי המערכת שקובעים שרק כך, בין אמבולנסים יועברו חולים או פצועים או מתים.
הנוהל הנוהג שנים כמו לקח שליטה על מוחות האנשים שמקבלים כמובן מאליו שלא יתכן אחרת, שלא יכול להיות שחולה יגיע ליעדו במהירות האפשרית, שלא יטולטל בין אמבולנסים ואלונקות, שידיים זרות לא יפשפשו בחפציו האישיים ושרובים לא יכוונו לגופו.
אולי גם אני התרגלתי.
אבל אז הביטו בי העיניים של עבדו-לרחמן, עיניים שחורות וחודרות, עיניים שאינן מרפות.
זה ילד מעזה שהתחשמל, אמר נהג האמבולנס שהביאו מרמאללה, אמר ופתח בפני את דלת האמבולנס.
חשבתי שאראה כוויות של גוף, אבל מה שראיתי זה ילד צח ושלם וענוג קשור לאלונקה ולידו אביו שידו לא חדלה מללטף את פניו וראשו של בנו.
איך קוראים לך ילד? שאלתי - האב השיב.
בן כמה אתה? שאלתי – האב השיב.
הוא לא רואה אותך אמר האב.
הוא שומע? – שאלתי - לא יודעים, השיב האב.
הנהג הסביר שזרם החשמל שעבר לאורך הגוף פגע בלב ופגע במוח. ומאז הוא ככה. ילד כלוא בתוך גוף ואיש אינו אם הוא יודע.
הוא התחשמל בבית, ממשאבת המים סיפר האב.
הנהג הסביר שהם (הילד והאב) חוזרים מבי"ח ברמאללה שם יש מומחי פיזיותרפיה הדריכו את האב כיצד לטפל בבנו.
העובדה שלשם טיפולי פיזיותרפיה מיטבית יש לבקש ולקבל אישורים מישראל, שצריך להרחיק מהבית בעזה ולנסוע לרמאללה ולעשות את הדרך חזרה, שהתהליך גורם לא רק לאובדן זמן אלא גם להוצאה כספית, היא אחד התוצרים של מיעוט האמצעים הרפואיים וההכשרות הרפואיות שישראל מגבילה את מערכת הרפואה בעזה.
ולעניין המים :
באין אספקה סדירה של מים, מציבים האנשים דודים על גגות הבתים. אבל המים לא מגיעים מכוח עצמם, לא לדוד ולא לברז, אלא בעזרת משאבת מים שמופעלת בחשמל, רק שהתשתיות בעזה רעועות, ולא אחת חוטי החשמל חשופים והארקה אין.
מצב הבנייה אינו באשמת תושבי הרצועה ולא באשמת הבנאים, אחת מתוצאות המצור המתמשך היא העובדה שחומרי הבנייה נכנסים לרצועה במשורה.