אבו דיס, קונטיינר (ואדי נאר), ראס אבו סביטאן (מעבר הזיתים), שיח' סעד, יום א' 6.12.09, בוקר
6:20 שיח' סעד
הזבל עולה על גדותיו בפחי שכונת ג'בל מוכאבר. במחסום אין כמעט עוברים – יום ראשון - אין בג'בל מוכאבר לימודים, וגם הפועלים או שעברו כבר או שעדיין לא .
6:45 מעבר הזיתים
תנועה ערה, אך אין דוחק. אנחנו לא נכנסות, רק חולפות עם האוטו.
7:30 ואדי נאר
פקק במעלה הגבעה עד המחסום. 2 טרנזיטים בבדיקת תעודות. תוך כ-30 דקות הפקק משתחרר, ואף כי כל הזמן עוצרים טרנזיטים ואפילו אוטובוסים לבדיקת תעודות, הבדיקה מהירה – כ-10 דקות.
כלבת המחסום, מיה, יושבת על אי תנועה במרכז המחסום ונובחת על מי שלא נראה לה, לפעמים גם רודפת בין הגלגלים . את הגורים שלה לקחו השבוע.
בדרך חזרה, נראית התקדמות בעבודות במגרשי ההרחבה של קידר. לא הצלחנו לצלם תמונה טובה, אך יש כבר ערימות עפר ובולדוזר שעובד. ככה זה כשיש הקפאה.
8:20 שיח' ג'ארח
נאסר ראווי בלי אוהל מחאה, ונראה עייף ומדוכדך. ישן בחוץ, מול בית ילדותו שהמתנחלים תפסו, והלילות כבר קרים מאוד. את האוהל הרסו כבר חמש פעמים. יושבים איתו שני מתנדבים בינלאומיים, אך הם לא משתתפים בשיחה. נאסר מאוכזב מהסולידריות של השכנים שנחלשה מאוד, מהפחד. כולם מחכים מה יקרה הלאה. המתנחלים קיבלו אישור להיכנס לבית המיועד להריסה בחצר משפחת קורדי, שלא אויש במשך 10 שנים. החצר מטונפת ויש נוכחות של "נער גבעות" ו-2 שומרים עם נשק. העניין בערעור בבית המשפט העליון, אבל נאסר אומר שמערכת המשפט הישראלית מוטה בבירור נגד הפלשתינים, גם בית המשפט העליון שהישראלים כל כך מאמינים בניקיון פסיקותיו.
אנחנו משוחחות עם נאסר, והוא טוען שהוא עדיין אופטימי, אבל גם הוא חוזה התפוצצות של אינתיפדה שלישית קרובה בירושלים, שתהיה אלימה מקודמתה. הוא מספר לנו שמשפחתו הייתה בעלת אדמות בסרפנד (מחנה צריפין של היום), ושעדיין יש לו אישור טאבו על 2 דונמים ריקים. הוא מתכוון להגיש תביעה לקבל אותם בחזרה מהמדינה. אחרי חצי שעה יש לו ביקור של אנשים מטנטור והוא נפרד מאיתנו.
אנא עברו שם כשאתן יכולות לשם הזדהות – במשמרת או לא במשמרת. האיש נאבק לבדו כמעט.
אנחנו מחפשות את האישה השב"חית, בביתה. מזה 8 שנים בעלה לא הגיש עבורה בקשה לאיחוד משפחות.
אנו רוצות לברר אם עשתה את הבירור הנדרש במוקד לזכויות הפרט. בירור שלנו העלה שהיא חייבת להגיש בקשה כזו אצל עורך דין, ואף כי אין נותנים אישורים כאלה עכשיו, הגשת המסמכים מהווה תעודת ביטוח נגד גירוש מביתה. היא איננה בבית ואנחנו משאירות לה פתק ומבקשות שתתקשר. נמשיך לעקוב.