ג'בע (ליל), חיזמה, קלנדיה, יום ב' 28.12.09, אחה"צ
15:40: תור קצר של מכוניות במחסום עטרות.
16:00 - קלנדיה: מעט מאד אנשים היו במחסום במשך כל המשמרת. לא היו תורים בסככה הצפונית. שלושה מסלולים פעלו כל הזמן, ומספר האנשים בכל תור היה בד"כ קטן.
אחרי שהסברנו לאורחת שלנו (אישה מבוגרת, דוברת עברית ובעלת דרכון ישראלי, שגרה בחו"ל) את הנעשה במחסום, נכנסנו אתה פנימה וניסינו לעבור באחד המסלולים. שכחנו לקחת בחשבון שהיא עונדת כמות רצינית של תכשיטים מתכתיים. כאשר היא עברה בשער המגנטי, הכול התחיל לצפצף. היא חזרה שוב, ושוב היו צפצופים. ואז החייל התחיל לצעוק עליה (בערבית) להוריד את התכשיטים. היא הסבירה לו בסבלנות שאינה יכולה להוריד את תכשיטיה ואז נזכרה שיש לה גם קוצב לב ובעצם אסור לה לעבור במכשיר. לחיילים היה קשה להתמודד - דפדפו בעצבנות בחוברות ההדרכה לגלות כיצד מטפלים במקרה המיוחד וגם טלפנו לממונים לשאול לגבי הנוהלים. בסוף האורחת שלפה נייר המעיד שאמנם יש לה קוצב והחיילים התרצו והעבירו אותה כמות שהיא. אבל נשאלת השאלה, מה עושה פלשתיני עם קוצב?
16:30: גם ביציאה לכיכר הדרומית נראה הכול כרגיל. התור בעטרות כבר השתרך כמעט עד הסיבוב.
16:50: לא היו תורים במחסום ושלושה מסלולים המשיכו לפעול. מיהרנו לפגישת האורג, אז עזבנו את קלנדיה לחזור לירושלים. בליל/ג'בע היה תור של כ-12 מכוניות שהתקדם לאט. בחיזמה לא היו תורים.