א-ראם, ג'בע (ליל), חיזמה, קלנדיה, יום א' 25.4.10, אחה"צ

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
רוני ה', תמר פ' (מדווחת וצלמה)
25/04/2010
|
אחה"צ

"אצל כולם הדם אדום - אם יחתכו יד של ערבי או של יהודי, הדם שיצא - אדום אותו דבר ",

אמר פרמדיק  שהמתין לאמבולנס מהשטחים כדי להעביר אישה צעירה, תושבת העיר שכם, שבמוחה אובחנה פריצה, לשם ניתוח בביה"ח מוקסד (שבמז. ירושלים).

האיש דיבר בצער על היהודים שלא רואים אותם, את הערבים, כמו היו בני אדם. לפני שבוע, סיפר, הזדמן בתוקף תפקידו לביה"ח הדסה, שם ראה אם יושבת ליד מטת בנה הגווע ומקוננת עליו בעודו חי. לבו של האיש נכמר, הוא התקרב, רצה לחזק את רוחה, לומר לה שלא הכול אבוד, שיש עוד תקווה, רצה גם להיות עמה דקה או שתיים שותף לכאבה. אך עצר בעצמו ולא ניגש: "היא יהודיה, אני לא יודע מה היא תחשוב עלי ואיך זה יגמר..." המשיך תוך שהוא וצוותו מעבירים מהאמבולנס אחד למשנהו את האישה המלווה באמה.

אמבולנס אחר שהגיע מרמאללה העביר (בנוהל הרגיל, "גב-אל-גב",) קשיש הסובל מטרומבוזה ברגלו לביה"ח מוקסד להמשך טיפול.

באבק הנישא ברוח, בזהמה שאין מפלט ממנה, הורדו מאוטובוס: אישה צעירה, תנוקה בן החודש הנם בעגלה, בכורה בן השש לצדה, כשידו ביד סבתו. רק זקנים ממש (הגיל אינו מוגדר) מורשים לחצות את המחסום בעודם יושבים באוטובוס. החיילים השוממים ביום זה מתעסוקתם, לא נתנו דעתם על העגלה המובלת, גם לא יכלו לשמוע את קובלנת האם שנאלצה להעיר משנתו את העולל, לקפל את העגלה ולהעבירה דרך הקרוסלות הצרות. מנגנוני האינטרקום והפתחים שנועדו למעבר עגלות - אינם פועלים זה מכבר.

עצוב ודואג ישב על ספסל בכניסה למחסום אב לילדה בת שלוש.

כבר כמה ימים, מאז אושפזה בתו בביה"ח מוקסד, הוא יושב בפתח המחסום. הילדה שלבה פגום נזקקה לניתוח לב: "איזו ילדה נחמדה!", אמר מוכר הקפה והוסיף שיומיים לפני הניתוח, סבא שלה הביא אותה למחסום "להגיד שלום לאבא שלה, אני שיחקתי אתה אפילו..." הילדה כאמור מאושפזת מזה כמה ימים, אביה ביקש אישור ללוותה וסורב. נפלה עליו מניעת שב"כ. והוא, לדבריו, מעולם לא היו לו בעיות, לגמרי נקי... ליד הבת יושבים אשתו והוריו. הוא, האב, בבדידותו, מוקף ונתמך ע"י מכריו החדשים - רוכלי המחסום. פתח מחסום קלנדיה הוא המקום הקרוב ביותר לילדתו. פה הוא יושב ומחכה כמו שיושב אב מעברו האחר של החדר בו מנותח ילדו.

בשעה 9.00  (סיפר) התחיל הניתוח. בשעות הצהריים הודיע לו אביו טלפונית שהרופאים אמרו שהניתוח מתנהל כשורה. בערבו של היום (מידע שקיבלתי בטלפון למחרת), הודיעו לאיש שהניתוח הסתיים בהצלחה. רק אז עזב את המקום ושב לביתו הסמוך לעיר שכם.

צוות צילום פלסטיני  מרמאללה, בברכת גורמים מאוניברסיטת ת"א, מכין סרט המבקש להציג את החצר האחורית של מחסום קלנדיה דרך דמותו של וואג'י, מוכר הקפה. וואג'י "הוא כמו אליפלט", אומרת  פיליס, זה שעליו שורר אלתרמן:"מחייך מבלי דעת מדוע/וכיצד ובשל מה זה ואיך..."  

 

מחסום ג'בע

את המחסום מאיישת יחידה חדשה. מפקדם של החיילים ביקש לראות את האישור המתיר לנו לעמוד בסמוך. משנחה דעתו, נכנס לשיחה, סיפר על חשיבות המחסום למניעת ביצוע לינץ' ביהודים (לדבריו היו הרבה מקרי לינץ', אבל לא ידע לפרט) ושרק לפני שבוע נתפסו עוברים במחסום שלושה חמסניקים, "לא, לא היה עליהם אמל"ח" השיב לשאלתנו, "אבל מצאו בבית שלהם אמל"ח, -באר-רם ובחיזמה".