אבו דיס (הפשפש), הקונטיינר (ואדי נאר), ראס אבו סביטאן (מעבר הזיתים), שיח' סעד, יום ב' 25.7.11, בוקר
שלטים מקדמים את פנינו על הודעה שנייה (שזמן ההתנגדות אליה עבר) בנוגע להפקעת אדמות לצורכי ציבור (ראו צילום מצ"ב). בירור עם שָֹרי בעמותת "במקום" מעלה כי ביום ה' השבוע (28.7.11) מתקיימת ישיבה פנימית של הוועדה המחוזית בעניין כביש הטבעת שיוביל מתקוע לעיר העתיקה דרך פאתי ג'בל מוכאבר ושיח' סעד. הישיבה תדון בהמלצות החוקרת החיצונית שבדקה את ההתנגדויות הרבות לכביש הטבעת. הוועדה אינה חייבת לקבל את המלצותיה, ולהצגתן נדרשות לרוב כמה ישיבות, אך זו הישורת האחרונה לפני האישור הסטטוטורי. נתעדכן משרי בהמשך.
עדית נשארת למטה, מחוץ למחסום, כדי לצפות על התנהלות העוברים והשבים ועל התנועה, ואילאיל ואני עולות לגבעה. יש תור של כ-10 בני אדם, רובם גברים. מתנהל רישום של העוברים, מה שמעכב את המעבר כמובן, אך בנתוני התור הקיים הדבר אינו משמעותי ותוך כמה דקות כולם עוברים.
שיחה קצרה עם מאבטח חדש במחסום, שאינו יודע מי ומה היצורים המוזרים שלפניו (אנחנו). הוא נקרא לסדר במהרה, ומיד נעשית, עבורנו כנראה, הפגנה של סחבקיות נלהבת של מאיישי המחסום עם אחד הפלסטינים העוברים. אחד המסיעים מציע סיור בשיח' סעד, ואנחנו מבטיחות שנעשה זאת בקרוב.
7:15 סילוואן
נסיעה בריחות ביוב קשים של הקדרון. בזמנו כשביררנו, נאמר שהעבודות של החלפת הצינורות מתעכבות בגלל עתירה של התושבים בוואדי להטמנת הצינורות באדמותיהם המעובדות. ברח' עין חלווה אין עובדי עירייה, אבל קיימות עדיין ערימות של אבני מדרכת בהמתנה. אין מחסום ואין בדיקה במעלה הרחוב והתושבים חונים בצדיו. לעומת זאת במקטע הקרוב לעיר דויד ולחניון גבעתי יש חפירות וטרקטור עובד במרץ.
.
7:30 גזרת אבו דיס: מלון קליף, "הפשפש" (לשעבר)
שום דבר לא השתנה - אותה ההזנחה שמכאיבה לעיניים הזוכרות את המלון בהדרו; הגדֵרות, אנשי המג"ב והשער שנועד למעבר לבית או שניים של מתנחלים על הרכס.
קבוצה של נופשים מיריחו בדרכם לחיפה, מצוידים רובם באישורים עוברים במחסום. נער בן 13 עם קושאן ללא אישור מורשה לעבור. לאחר, נער בן 16 הנראה צעיר מגילו, בעל ת"ז פלסטינית, אין אישור והוא מוחזר. מאמצים שלנו, של חנה בר"ג ושל מפקד המחסום דודו נ' לקבל אישור מיוחד להצטרפות שלו לקבוצה אינם נושאים פרי. הדבר דורש לפחות יומיים של בדיקה, כך נאמר לנו. די ברור שמה שקרה הוא שפשוט לא הגישו עבורו בקשה והחליטו לצרפו אל דודתו ברגע האחרון כדי שאולי יצליח לעבור עם כולם. אולי בגלל הרגשתם הגרועה בגלל ה"פשלה", המארגנים טוענים שכל הקבוצה תחליט כנראה לחזור ליריחו ולא לשלוח את הנער חזרה לבדו. אחרי כ-3/4 שעה האוטובוס עדיין ממתין, ולא ברור לנו מה תהיה החלטת הקבוצה. חבל. אגב, מהלך הניסיון לאשר את הכניסה במת"ק (שעדיין סגור ב-8:40, ורק אחרי הוראת מפקד המחסום נפתח) מערב גם כניסה שלי ושל אילאיל למרחב המת"ק (מבחוץ). אנחנו מגורשות החוצה מיד.
8:45 ואדי נאר (גישה מעזרייה)
פקק לפני א-זעים מכיוון מעלה אדומים. בהגיענו לואדי נאר, שמחנו לראות שכל המכוניות שראינו אכן נוסעות במעקף החד-סטרי המשיק לכביש לאלעד הישנה ויורד לכביש לעזרייה ואינן ממשיכות ישר לירידה המסוכנת.
הניסיון להגיע למקום תצפיתנו ליד החומה "הצהובה" התברר כמפחיד מאוד. עדת כלבים נובחת בהיסטריה נעה לעברנו, כשאחד מהם מנסה להתקיף וחושף שיניים למרות הניסיונות לגרש אותו. אלה כולם "כלבי המחסום", שהם כלבים מהסביבה שחיילי המחסום מאכילים. הכלבים, מצדם, מתייחסים למחסום כאל טריטוריה פרטית (צבאית?) שזר לא יעבור בה. מפקד המחסום נזעק במהירות לעזרתנו להשתיק ולהרגיע את הכלב המאיים, אך גם לו זה קשה. ברור שמישהו אחר המסתובב בשטח המחסום, למשל פלסטינים עצורים, מכוניות מעוכבות שנוסעיהן יורדים לשירותים או לשאוף רוח וכו' נתקלים בעדת הכלבים המפחידה וסובלים מכך. אין ספק שהכלבים אינם צריכים להיות שם, למרות שאפשר להבין את הרגשתם הבטוחה יותר של החיילים, העומדים במחסום בודד באמצע שטח פלסטיני מובהק ולמרות שקשה לנו להתריע על כלבים עזובים בגזרה זו, כי הפתרון ברור. הפעם החלטנו להתלונן ומקווים שחנה בר"ג תגיש בשמנו תלונה למינהל האזרחי.
כבר אין פקק לכיוון המנהרה המחברת את מעלה אדומים עם ירושלים. אנחנו מנסות להבין מה שהמשמרת של יום ג' שעבר (רות א', אילנה ד' ועוד) דיווחה על התנועה הפלסטינית שתנותב למחסום "הרכוב" בענאתה, אך לא מצליחות לפענח. נשמח להסברים.