ג'בע (ליל), עטארה, קלנדיה, יום ג' 24.4.12, אחה"צ
מחסום קלנדיה:.JPG)
לא היה בתנועת הרכבים הערה בכדי להעיד על השממה והעזובה שבמחסום הולכי הרגל.
אחד מנהגי המוניות שבכניסת המחסום סיפר כי באותו הבוקר נדרשו לו שעתיים כדי לעבור את מחסום ג'בע לכיוון לעזריה ושעתיים נוספות לעשות את דרכו חזרה. החיילים פרסו קונצרטינות על הכביש והותירו כל פעם רק לחמישה רכבים לעבור.
מחסום ג'בע:
שני חיילים עצרו רכב שנסע לכיוון רמאללה. ארבעת הנוסעים הוצאו מהמכונית ותעודותיהם נבדקו.
מחסום ביר זית:.JPG)
לא הזדמן לנו לעלות לגבעה שעליה ניצב מחסום ביר זית, אולם בשל סקרנותם הואיל זוג החיילים שאייש אותו לרדת ולהתעניין במתרחש.
כשהגענו לכביש העולה אל המחסום הבחנו בניידת משטרתית וג'יפ צבאי. שני שוטרי תנועה עמדו ותחקרו נהג פלסטיני שעצרו, בעוד שלושה חיילי המילואים משקיפים מהצד בנעשה. התעניינו בעבירת הנהג והתברר שדיבר בטלפון הנייד בזמן נהיגה. זמן קצר לאחר שהותר לאדם זה להמשיך בדרכו, נעצר רכב נוסף ובו שש נשים פלסטיניות, ארבע מהן היו ישובות בחלקו האחורי של הרכב הפרטי שבו נסעו. השוטר, דובר העברית מבין השניים, הבחין ב"חומר תעמולה" ברכב וביקש מאחד החיילים לבצע חיפוש, אך החייל השיב שאין צורך בכך. איש מהנוכחים לא שלט בערבית ברמה מספקת כדי להבין את דברי הנוסעות, אולם התברר במהרה שהמבוגרת שמביניהן נזקקה לטיפול רפואי ושכעת הן היו בדרכן חזרה לביתן שברמאללה. העניינים הסתבכו כאשר התברר שהנהגת שכחה את רישיון הנהיגה שלה בבית, היא נאלצה לעצור מונית, לנסוע לרמאללה, לקחת את הרישיון ולחזור אל ניידת המשטרה כדי להציגו בפני שוטרי התנועה. כל אותו הזמן המתינו לה יתר הנוסעות במקום שבו נעצרו.
בזמן ההמתנה שוחחנו עם חיילי המילואים. אחד מהם הסביר שהתנ"ך אינו מבחין בין מדינת ישראל וארץ ישראל ולכן, כל שטחי הארץ הם למעשה חלק ממדינת ישראל. הדבר נכון גם לגבי סיני ועבר הירדן. לאחר שיחה ארוכה ומשהחליטו החיילים שלמעשה היו בעיצומו של סיור להמשיך בדרכם, הם הזמינו אותנו להשתתף בטקס יום הזיכרון "שביישוב" עטרה. החלטנו לוותר על התענוג.
שוטרי התנועה הספיקו לעצור רכב נוסף. הנהג היה יתמא, סוחר מתכות בן 51 מהכפר קאבלן. השוטר ביקש בקשר שמישהו יבוא לאסוף אותו משום שהרכב חשוד שהוא בעיקול. זמן רב עמדנו שם עם השוטרים, הנוסעות מרמאללה שמחכות לנהגת שלהן שתשוב עם הרישיון וסוחר המתכות. לפתע החלו שני החיילים שעמדו במחסום ביר זית לצעוד לקראתנו עד שלבסוף הצטרפו לקהל המחכה. אחד מהם צילם בסמארט-פון שלו את השקיעה שהחלה לרדת מעבר להרי השומרון ואז ביקש לדעת אם אנחנו לא "בקטע של צפירות וטקסי זיכרון". החייל גם היה מודאג פן לא יצליח לשמוע את הצפירה, אולם השוטר שדיבר עברית הרגיע אותו שהצפירה שבוקעת מהרמקולים של "היישוב" עטרה נשמעת היטב גם ליד מחסום ביר זית.
לפתע הגיעה המונית של הנהגת מרמאללה. היא הציגה את רישיונה בפני השוטר שרשם לה דוח בגין שלוש עבירות: נהיגה ללא רישיון, הסעת שש נוסעות ברכב שמיועד לחמש ו(כפועל יוצא מכך) נהיגה כאשר אחת הנוסעות אינה חגורה. הכנס הסתכם ב-250 שקלים, אולם פירוט העבירה נכתב בעברית בלבד. משהוגש בפניהן הדוח הותר להן לשוב לרכב ולהמשיך בדרכן לרמאללה. זמן קצר לאחר מכן גם הופיעו שני חבריו של סוחר המתכות, האחד התבקש לקחת את רכבו של העצור ולהסיעו הביתה (שכן לפתע התברר שהרכב כלל לא היה בעיקול). השני, אמר לשוטר שהוא שוחח עם עו"ד של העצור ושהם הבינו שכל הסיפור הזה הסתיים כבר לפני שנה. השוטר ענה שלמעשה אוא אינו יודע במה מדובר, אבל העצור יילקח כעת לחקירה בתחנת המשטרה שבהתנחלות ליד יצהר, אם ברצונו לסייע לחברו (שאינו דובר עברית) מותר לו להצטרף.
עזבנו את הצומת שלפני המחסום כשעה וחצי לאחר שהגענו אליה.