ג'יוס, חבלה, פלאמיה, יום ב' 18.6.12, אחה"צ

ג'יוס, פאלמיה וחבלה הם מחסומים במרחב התפר שנועדו לשמר את 'מרקם החיים' של חקלאיים פלסטינים שמכשול ההפרדה מפריד בינם לבין אדמותיהם. מקובל לכנותם 'שערים'. פרט לפאלמיה, הפתוח משך כל היום, האחרים פתוחים משך כשעה בבוקר, בצהריים ובערב. פרט לחבלה, הסמוך לקלקיליה וג'לג'וליה, בג'יוס ופאלמיה התנועה מועטה, מצטמצמת לפלסטינים מעטים שחיים בדוחק מחקלאות.

שגרת כיבוש במחסומים החקלאיים:

12:00 ג'יוס

החיילים מגיעים מעט אחרנו. בחצי השעה שעמדנו שם לא עבר איש.

12:40 פאלמיה

מחכה אישה מבוגרת, יושבת על עגלה רתומה לחמור. בעלה מציג את התעודות בפני החיילים, הישובים תחת סככה. הם באים מהשדה שלהם, המצוי בצד הישראלי של המכשול. נדרשות כחמש דקות, מרגע שהגענו, עד שהוא חוזר אל העגלה והם עוברים את המחסום אל הצד הפלסטיני. העגלה שלהם קטנה, רק כמה קרשים מחוברים זה לזה במסמרים. ערימה של עלי חובזה שנקטפו ודאי בשדה עבור ארוחת צהריים. עשרים דקות אחר כך, כשאנחנו נוסעות על השביל המוביל למחסום, בחזרה אל הכביש המוביל לג'יוס, אנחנו חולפות על פניהם. הם התקדמו רק כמה מאות מטרים.

 רוכב אופניים מגיע מפאלמיה בכיוון הצד הישראלי של המכשול. אנחנו מסתכלות עליו ולומדות כמה מורכבת הפרוצדורה הנדרשת כדי לעבור את המחסום. הוא משאיר את האופניים במרכז המחסום וניגש ברגל לשער צהוב קטן. הוא מצלצל והחיילת הישובה בביתן (המכונה 'בולם') פותחת את השער. אחר כך עליו לעבור בקרוסלה, גם היא מתופעלת על יד החיילת הישובה בתוך הביתן. הוא נכנס לביתן למשך זמן של ארבע דקות. הוא יוצא מצידו השני של הביתן וחוזר בחזרה אל השער הצהוב עבור האופניים. השדה שלו הוא הסמוך ביותר לשער, אנחנו רואות אותו עוצר מעט אחרי המחסום. מצטרף אליו חקלאי נוסף, גם הוא רכוב על אופניים. ממנו נחסכת הבדיקה כי הוא מגיע מכביש הבטחון (שעל פי התוכנית נועד לנסיעת כלי רכב צבאי בלבד). 

 ה'בולם' במחסום פאלמיה

ביציאה מעזון, בדרכנו לחבלה, לקחנו איתנו אישה שהיתה צריכה להגיע לקלקיליה. היא עמדה בצומת כביש הגישה לעזון וכביש 55, לבושה חיג'אב. אני מציינת זאת כדי לומר שהשייכות האתנית שלה ברורה. נורה פנתה שמאלה לכיוון מחסום אליאס. נדמה לי כי לא היתה כאן טעות נהיגה, מפני שעדיין דיברתי עם הטרמפיסטית שלנו ופני אל המושב האחורי. אולם יתכן והפנייה נעשתה בחופזה מבלי לתת זכות קדימה לרכבים מימין. ראיתי רכב עם לוחית צהובה מתקרב אלינו במהירות, הנהג צופר, וכשהגיע אלינו, נצמד אלינו הנהג בפראות. נורה חמקה לשלולי הכביש ועצרה. ישבנו ברכב משותקות. הרכב נעצר לפנינו וירדו ממנו שני אנשים, ככל הנראה אם ובנה. האישה התקרבה אלינו בצעדים מאיימים. היא כבדת גוף והיא מנופפת לעברנו בידיה. כשהגיעה, רכנה פנימה דרך החלון הנהגת, פניה צמודות לנורה. לא טעות הנהיגה היא שמרתיחה אותה. היא מתחילה לצעוק  "שמאלנית מסריחה כלבה מטומטמת רוצחת אנשים על הכביש השלום עכשיו האלו שמצלמים כל הזמן טפו טפו טפו מה אתם חושבים את נוהגת בטמטום חסרי אחריות". משך כמה דקות היא חוזרת על הדברים, הבן שלה הצטרף (הוא השתהה מעט ברכב, כדי להעתיק את מספר הרכב?) והוא מכה בכעס על מכסה המנוע של הרכב בו אנחנו יושבות. כשהם מתרחקים לבסוף האם מסתובבת שוב לעברנו ועושה תנועות של צילום. משך כל הזמן הזה ישבנו משותקות ברכב. אפילו את המעט המתבקש, לכתוב את מספר הרכב שלהם, לא עשיתי.

13:20 חבלה

20 פלסטינים מחכים בצד הישראלי, בהם רוכב עם סוס ועגלה (מצורפת תמונה), 9 בצד הפלסטיני.

חבלה, פועלים ממתינים בצד הישראלי

הם נכנסים לביתן בקבוצות של חמש, קבוצה מצד אחד של המחסום וקבוצה מהצד השני. בכל פעם אוסף אחד מחברי הקבוצה את תעודות הזהות של ארבעת האחרים. הוא יגיש אותן לקצינה שיושבת בתוך הביתן. משך המעבר עבור קבוצה של חמישה פועלים – בין 7 ל 12 דקות. כמה הם ממהרים או כמה מרגיזה ההמתנה המיותרת הזו בשמש הלוהטת אנחנו מבינות כשבקבוצה העומדת בצד הפלסטיני נותרים רק ארבעה פועלים כך שהם לא מרכיבים קבוצה. הפועלים שלידנו מאמצים את חוקיו המוזרים של המחסום, אלו שנכפו עליהם, וצועקים אל הצד השני כי תורם להתקדם אל הביתן. ב 13:45 עברה על כל הקבוצה שעמדה לידנו, בצד הישראלי. 

מעבר כלי רכב או כלי רכב חקלאיים - הנהג משאיר את הרכב בצד המחסום, עובר כהולך רגל דרך הביתן, תעודת הזהות שלו נשארת אצל חייל שעומד בצידו השני של המחסום, הנהג חוזר לרכב ובצידו השני של המחסום יקבל את התעודה.

חלק גדול מהאינטראקציה במחסום חבלה נוגע למשתלות הסמוכות למחסום, לכולן מחסנים בצידו הפלסטיני של המכשול. בעלי המשתלות צריכים להעביר בין שני צידי המחסום כלי עבודה שונים (מקדחה, רכב ועליו שתילים) או רכבים חקלאיים (טרקטור). השיטה – פועל אחד מגיע עם הכלי הדרוש, פועל אחר מפקיד את תעודת הזהות אצל החייל, עובר את המחסום כדי לקחת את הכלי ובדרכו בחזרה אוסף את התעודה. 

בחור צעיר עובר ובידו שקית עם מכנסי ג'ינס חדשים. הוא לא מורשה לעבור עם המכנסיים. כששאלנו, מסביר לנו השוטר הצבאי שיתכן והמכנסיים נקנו בתל אביב ומכאן שנכנס לישראל כשב"ח (הרי מרגע שעבר את המחסום אל הצד הישראלי הכניסה לישראל קלה). הבחור אומר שקנה את המכנסיים בקלקיליה (אולי צריך לדרוש מהפועלים לשמור קבלות?). השוטר הצבאי מודיע שכך קבעה הקצינה ו"זהו". אנחנו מנחשות שהבחור יאלץ לחכות עד שיסגר המחסום (בעוד כרבע שעה) ואז יעבור עם המכנסיים. אבל הבעיה נפתרת כשאישה שאותו בחור מכיר עוברת במחסום בכיוון ישראל. הוא נותן לה את השקית ועובר במחסום (ניחוש שלנו – מחר יבוא עם מכנסיים קצרים, יפגוש את האישה בקלקיליה, ילבש את הג'ינס החדש, מכנסי הבד הקלים לא יתפסו הרבה מקום בתיק).

עזבנו ב 14:00.