קלנדיה

בוקר עמוס בקלנדיה

הגענו ב-05:15 לערך. במחסום הרכב נתיב אחד בלבד (פרט לנתיב התחבורה הציבורית) פתוח ויש תור לא ארוך לפניו, אך עדיין אין בלגן סביב הככר, כפי שיהיה בדרכנו חזרה. במחסום הולכי הרגל רק 3 עמדות בידוק פתוחות. כשהגענו התורים היו בתוך הסככה, אך תוך דקות ספורות התורים הלכו והתארכו וגלשו אל מגרש החניה. הגיעו שוטרת ועוד אחת, חייל, שוטר – באו הלכו אך עדיין רק 3 עמדות פתוחות והתורים מתארכים. נשים בודדות שהגיעו נכנסו מהצד למכלאות והגברים איפשרו להן להיכנס.

ב 5:30 צלצלנו למת"ק בבקשה שיפתחו את שתי העמדות הנותרות. החיילת אמרה שיבדקו. חלפו עוד כ-10 דקות עד שפתחו גם את עמדות 4 ו-5. בינתיים החל כבר להצטבר תור ליד השער ההומינטרי.

לקראת 06:00 העומדים בתורים החלו לאבד סבלנות והתחילו קצת דחיפות וצעקות. כעס על אנשים שמנסים להידחף ולהיכנס מהצד. למרבה המזל הרוחות נרגעו די מהר, אך התסכול גובר. לנשים עדיין אפשרו להיכנס למכלאות מהצד, כי המעבר ההומניטרי טרם נפתח.

ליד השער ההומניטרי כבר חיכו רבים. ביניהם אדם שראינו לא פעם, עם ילדיו. הוא תמיד מגונן עליהם ודואג להם, גם בימים שהתורים קצרים והם עוברים בתור הרגיל. הפעם הוא נחלץ לעזרתו של אדם עיוור, שצריך להגיע לרמב"ם ב-09:00, וחושש שיאחר. כאשר ב-06:00 המעבר ההומניטרי טרם נפתח, הוא לוקח את האיש העיוור עם אשתו ומביא אותם לכניסה למכלאה, שם מאפשרים להם העומדים בתור להיכנס. כאשר הקרוסלה נפתחה, הם התקדמו במכלאה אך בדיוק כשהגיע תורם לעבור את הקרוסלה עצרו את המעבר. בינתיים הגיע הנגד וביחד עם השוטר בדקו אישורים לגברים ופתחו את המעבר ההומניטרי. האב המסור, שעבר עם ילדיו במעבר ההומניטרי, ניגש שוב לעזור לעיוור ואשתו. הוא אף גייס לעזרתו את השוטר שהוביל אותם ישירות אל המעבר, ורק אז חזר לעמוד עם ילדיו בתור לעמדה 5.

ב-06:25 יצאנו לחניה וראינו שהתורים עדיין ארוכים מאוד, עמוק לתוך החניה. גם במעבר ההומניטרי היה תור, ועד שלא התרוקן מעט הלחץ על עמדה 5 לא העבירו עוד אנשים מהשער. כוחות הבטחון היו בנוכחות ניכרת: 3 שוטרים, 2 מאבטחים ו-3 חיילים. רוב הזמן שתו קפה ועישנו. בשלב מסויים שקעו שתי השוטרות בסמארטפונים שלהן והשוטר היה זה שאמר לחיילת באקווריום מתי לפתוח את הקרוסלות. אמנם העבודה נעשתה, אך אין ספק שזה מתסכל ביותר לראות אותם כך, כאשר אתה מכלה את זמנך בתורים אינסופיים. אין מנוס מהמסקנה שבמצב הקיים הדרך למנוע הצטברות תורים, תסכול ומרמור היא לפתוח את כל 5 העמדות מוקדם יותר.

רק ב-06:45 הצטמצם התור אל מתחת לסככה בלבד, ולא גלש עוד אל מגרש החניה. פתיחה נוספת של המעבר ההומניטרי סיימה את התור אליו, והעברה נוספת בקרוסלות הביאה לכך שהתורים היו רק מעט מעבר למכלאות.

06:50 – עזבנו.