ברטעה-ריחן, טורה-שקד, טייבה-רומנה, עאנין
מחסום (טרמינל אזורי*) ברטעה 05.45
בחניון העליון מעט מוניות מחכות לפרנסה אבל הקליינטים מועטים. ככל הנראה מעט אנשים מהגדה מגיעים לעבודה בגלל הרמדאן. הפלסטינים הסבירו לנו שאחרי שמסתובבים בלילה בין שכנים ובני משפחה והולכים לישון מאוחר, אין חשק להשכים לעבודה. בחניון התחתון אנשים שבכל זאת באו לעבודה - עוברים מייד אל הטרמינל ומשם למקומות הפרנסה בעיקר בברטעה הפלסטינית. על הכביש ממתינים עוד מאמש 10 רכבים מסחריים. איברהים, סדרן הרכב והתיאומים הוותיק, מסביר שהתוצרת החקלאית והסחורות שעוברות כאן מגיעות לכל הארץ. "לא, לא רק לברטעה," הוא צוחק עלינו.
מחסום (חקלאי*) עאנין 06.10
במחסום נראים יותר לובשי מדים מאשר פלסטינים, ובכל זאת עברו: טרקטור אחד ובקושי 10 הולכי רגל. אנשים לא מקבלים אישורי מעבר חדשים. לשם השוואה - בתקופת המסיק האחרונה (אוקטובר נובמבר 2013) עברו מדי יום יותר מ 100 איש, בימים שלא בעונת המסיק עברו 30-50 איש פעמיים בשבוע. כבר זמן רב השנה עוברים כאן רק בודדים. בכפר כ 4000 נפש, רובם המכריע חקלאים. למה לא מחדשים להם אישורים ולא מנפיקים אישורים חדשים? כנראה מישהו במינהל האזרחי/מת"ק החליט שאין צורך. חקלאים לא צריכים סיבה מנומקת ומלווה באישורים - כדי ללכת אל האדמה שלהם!
חוסני הג'ינג'י אומר שביום שני האחרון רק הוא ועוד שניים חזרו לכפר אחה"צ. ומה אתה עושה בשאר הימים כשהמחסום הזה סגור? יש לי כמה עזים, הוא אומר. לוקח לשדה, חולב. מי שיש לו עבודה "בחוץ" יוצא בימים אחרים ממחסום ג'למה המרוחק.
מחסום (מרקם חיים*) טורה 06.55
קבוצת חיילים וחיילת אחת עולים מהמחנה הצבאי והולכים לפתוח ולהפעיל את המחסום. במחסום כבר נמצאים חלק מכוחות הביטחון. בטורה, שזה הכפר הצמוד למחסום בצד הפלסטיני, אנו רואות מחזה לא מוכר: סיור של חיילים יוצא מהכפר (מסומנים בתמונה משמאל) וממשיך וחוצה את המחסום. החיילים עוברים לידנו וחלקם מברכים או עונים בוקר טוב בלבביות. הגישה החיובית אלינו מפתיעה! אולי הם חיילים חדשים ולא יעבור זמן רב עד שחבריהם ישפיעו עליהם לראות בנו אויב מר.
בדרך כלל בבוקר עוברים כאן תושבים מעטים, היום עוד פחות מזה.
מחסום (חקלאי) טייבה רומנה 08.00
בדרך אל המחסום התברברנו בסמטאות אום אל פחם. כשביקשנו עזרה מתושב מקומי צעיר הוא אמר בתוקף - אין שום מחסום, והתעקש על כך שוב ושוב. הזמנו אותו שיצטרף אלינו אך הוא סירב בכעס. לא ברור למה הכעס? המחסום נמצא למרגלות העיר ההררית, ממש נושק לגבולה המזרחי. זה אולי מדהים שתושב אום אל פחם אינו יודע עליו אך בעצם לא כל כך מפתיע.
היום מג"ב פתחו את המחסום בזמן ותוך כדי כך הסכימו לדבר קצת. הם אומנם לא התמלאו שמחה למראנו אך גם לא הפגינו עוינות כפי שכבר קרה.
הטרקטור האדום עבר ראשון כתמיד. פותחים בזמן? שאלנו את הטרקטוריסט. "פעם ככה ופעם ככה," אמר ונחפז לדרכו. אחריו עברו 6 אנשים. אישה מלווה בבחור צעיר וילד קטן מתווכחת בכעס עם השוטרים. אפשר להבין שהיא מנסה לשכנע אותם שיתירו להם לעבור אל אדמתם. "הנה, פה" ומצביעה לכיוון אום אל פחם. לא עוזר לה. היא חוזרת הביתה עם הבנים. מג"ב הסבירו שלבחור אין אישור.
בדרך חזרה שוב התברברנו, דווקא להנאתנו, בסמטאות העיר. מכל פינה נשקף מסגד עם כיפות זהב, בתים שונים ומשונים עתירי קומות וקישוטים.. עיר שגדלה לגובה על עצמה.
------
טרמינל אזורי: מחסום גדול עם אמצעי בידוק וזיהוי משוכללים, להעברת אנשים, רכבים וסחורות בכל סדר גודל בין הגדה, מרחב התפר וישראל.
מחסום חקלאי: מומקם על גדר ההפרדה ומאפשר לחקלאים פלסטינים שניתקו מאדמותיהם להמשיך לעבד אותן, רק פעמיים בשבוע.
מחסום מרקם חיים: אמור לספק פתרון הומני לפלסטינים, שנותקו מהגדה עם הקמת הגדר, להמשיך בקשריהם עם הגדה ולהיפך.