קלנדיה

בוקר עמוס, אך רגוע

חנינו לפני המחסום ועברנו רגלית. בכניסה לכיוון קלנדיה קבוצה גדולה של אנשים באמצע תפילת בוקר. המתנו שיסיימו ועברנו.

שמחנו לגלות שבשעה 5:15 לערך כבר כל העמדות (5) היו פתוחות. היו תורים לא ארוכים ומסודרים. לנשים הבודדות שהגיעו נתנו להשתלב בכניסה למכלאות. עם הזמן התורים מתארכים, כי מגיעים אנשים רבים, אך הסדר נשמר. פה ושם מתפללים יחידים או בקבוצות קטנות. ליד מוכר הבייגלה על משענת הספסל מונח שטיח תפילה, ומדי פעם מישהו לוקח אותו, מתפלל ומחזיר.

ב-5:40 לערך הגיעו שוטר ושוטרת. לקראת השעה 6 החלו להצטבר ממתינים לשער ההמניטרי. עדיין רוב הנשים בחרו להשתלב בתור הרגיל, בכניסה למכלאות.

לקראת 6:10 הגיע הקצין ופתח את השער ההומניטרי. עימו השוטר ומאבטח. השוטר בודק את האישורים של הגברים לראות אם הם זכאים לעבור בשער ההומניטרי. רבים הוא דוחה. בכל זאת אנשים מנסים, כי התורים הרגילים ארוכים מאוד. חלק מאלו שנדחו פנו אלינו, אך הסברנו שלא נוכל לסייע בענין זה. פה ושם יש כאלה שמודים לנו על שאנו באות לצפות ולדווח על המתרחש. פגשנו גם באדם שבשבוע שעבר החרים לו השוטר את האישור. אמר שבסופו של דבר האישור הוחזר לו וכעת הכל בסדר. התורים הארוכים מתקדמים לאיטם. מגיעה עוד שוטרת (הבלונדינית) ומאבטחים. בשער ההומניטרי עוברות נשים רבות, תלמידים וזכאים אחרים.

ב-7:20 נראה היה שהתורים סוף סוף הצטמצמו ואז עברנו גם אנו דרך השער ההומניטרי וניגשנו לעמדה 5. ההתקדמות בה היתה איטית ביותר. בסה"כ לקח לנו חצי שעה לעבור, למרות שלא היתה סיבה נראית לעין לעיכוב. בינתיים שוחחנו באנגלית עם אשה אלגנטית שעובדת בקונסוליה זרה בשיח ג'ראח. גם היא מתלוננת על כך שהמעבר איטי מאוד ופעמים רבות מאחרים לעבודה.