קלנדיה
תורים ארוכים כל הבוקר
כבר היו תורים ארוכים במחסום קלנדיה כשהגענו בשעה 5:00 בבוקר. אחד מחמש תחנות הבידוק לא נפתחה עד השעה 5:35. התורים הגיעו לתוך מגרש החניה עד השעה 6:45 ונעלמו רק בשעה 7:00. ניכר היה שבזמן שמעניקים יותר ויותר התרים (כפי שחנה ב. מספרת) לא מתאימים את המתקנים למספרים הגוברים.
חייל מת"ק
נעים הליכות שלא הכרנו קודם הגיע בשעה 6:05, פתח את השער ההומניטרי, ופתח אותו שוב כל פעם שקומץ אנשים התאספו לידו. אבל, כנראה כי היה חדש, התיעץ מפעם לפעם עם אחד מן השוטרים שהיה נוכח ואשר בכל פעם, באופן בוטה כהרגלו, דחה כל בקשה לעבור בשער ההומניטרי כמקרה יוצא מן הכלל.
כאשר היינו בדרך החוצה בשעה 7:00, נכנס זוג צעיר (או אולי אישה ואחיה), אישה עם תינוק בעגלה והגבר אם פעוט על הכתפיים. ברור שהשוטר יתן לאישה לעבור בשער הומניטרי, אך עצרנו לראות אם השוטר, שלא כדרכו, יתן לבעל/אח ללוות אותה עם אין היתר שבמפורש מרשה לו לעבור בשער זה. ואם ישלח אותו לעמוד בתור דרך המכלאות, איך תסתדר האישה לבדה עם השני התנוקות. היתה מין התייעצות או משא ומתן על הסוגייה הרב-חשיבות הזאת, שבמהלכה השוטר הביט בנו פעם או פעמיים ממרחק, ובסוף הוא נתן למשפחה כולה לעבור בשער ביחד. 
קטוננו לטעון שלנוכחותנו הייתה השפעה כלשהי על החלטתו. אבל מי יודע?