א-ראס, ג'וברה (כפריאת), ג'ית, עזון, ענבתא, קלקיליה, יום א' 20.1.08, אחה"צ
סכום
"מה אמיתי, מה איננו אמיתי"
היא אמרה המתארת הרבה ממה שאנו עדות לו בשטחים הפלסטינים הכבושים, מדי שבוע
בשבוע. ה"מציאות" היא מה שאנו
רואות ומנסות לתאר, כעדי ראיה, בזמן שהספק, אף שאין העובדות מצדיקות אותו, נוצר
ע"י השתלתם שוב ושוב של ידיעות שאינן מתפרסמות כלל ושל השתיקה החודרת
לתקשורת, ביחס לכל פיסת מידע על הפלסטינים ועל השפלתם והטרדתם הבלתי נלאית.
12:50 חבלה (על קו התפר)
ארבעת
חיילי המילואים המוצבים כאן הם נינוחים ואינם יודעים דבר על מועדי פתיחת השער, או
יותר נכון השערים, לאחר שהם סגרו אותם בשעה 13:00. "אין לי כל מושג, אבל אני יכול לתת
לכן את מספר הטלפון של האחראי, כך שתוכלו לשאול אותו". כמובן שאין שום מידע
בכתב, אולם באיזה שהוא מקום נקבעו הזמנים, כמו בחוק – החוק של הכובש – וזה מה
שיוצר את המציאות שכל אחד בסביבה כבר מכיר. אולם עבור החקלאים המקומיים, חיילי
המילואים ששומרים עכשיו בשער הם בבחינת הקלה גדולה – הם מודים לאלוהים שהם נמצאים,
כי הם כל כך "מקילים".
14:00 קלקיליה
איזה הבדל: כאן יש רב-סרן במילואים
שמיד אומר לנו באנגלית, לפני שנוציא הגה, "אינני מורשה לדבר אתכן". אנו
משיבות בעברית שלא הייתה לנו כל כוונה לדבר אתו. לפיכך אין אנו שואלות על ג'יפ
המשטרה הכחולה שחונה לרוחב הכביש או על החיילים הרבים (לפחות שמונה) המוצבים במחסום;
באותו זמן אנו צופות בתור הארוך של כלי רכב המגיעים מקלקיליה ותור באותו אורך של
כלי רכב הנכנסים לקלקיליה, שנבדקים באטיות רבה. חייל אחר ניגש אלינו כדי להורות
לנו לזוז אחורה (מאחורי הקו הלבן הבלתי נראה), אולם הרב-סרן מבטל את הוראתו. כך
אנו נשארות, מבלי לזוז, בזמן שהרב-סרן מחייב מכונית ישראלית (לוחות רישוי צהובות)
לחזור על עקבותיה – אין לה רישיון להיכנס העירה.
טנדר, שמנסה להיכנס לקלקיליה, מעוקב
בצד ולידו עומדים שני שוטרים וארבעה פלסטינים. השוטרים דוחפים בגלגלים, מסתכלים
במספר הרישוי, בודקים מתחת למכסה המנוע, עוברים את הכביש לג'יפ שלהם, חוזרים לטנדר
וחוזר חלילה. כך מתנהלת הצגה זו במשך 25 דקות! אחד מנוסעי הטנדר מספר לנו שמדובר
ברכב ממשלתי, השייך למועצה האזורית, אולם השוטרים מאמינים שהוא גנוב. "מי
יודע מה אמיתי?!"
14:25 – הנוסעים
אוספים את חפציהם מהטנדר ומתחילים לעבור ברגל דרך המחסום, בזמן שאחד השוטרים נכנס
לרכב ומסיע אותו בכיוון ההפוך מקלקיליה, כדי "שייבדק".
התורים של כלי רכב המנסים להיכנס
לקלקיליה או לצאת ממנה נשארו כשהיו, בזמן שהג'יפ עוזב עם ארבעה חיילים ומשאיר
ארבעה חיילים, כדי להמשיך בבדיקות בקצב אטי.
מקלקיליה לג'ית
עזון פתוח לתנועה, כאשר גושי הבטון הוזזו לצד הדרך, בהשאירם דרך גישה
רחבה לרכב.
עמדת שבות עמי
ערוץ שבע, המגדיר את מה שקורה בשטחים
הפלסטינים הכבושים כזכותם של היהודים
לבנות מחדש את ארץ "יהודה ושומרון" כבימי התנ"ך, מספר על
"גירוש היהודים משבות עמי" ב-16.01.08 ועל "הקמת העיר מחדש"
(במילים אלו!). כל מה שאנו רואות היום הוא שהבית היחידי במאחז הוא שוב בית של קומה
אחת, פחות או יותר, ופירושו של דבר שהקומה השנייה נהרסה; יש עוד אדם הלבוש מיזע
בעל ברדס על הגג ששני נערים מתנחלים זורקים עליו אבנים והוא זורק עליהם בחזרה.
פוסטרים מיליטנטים, באנגלית ובעברית, עדיין פזורים בשטח.
צומת ג'ית: אין מחסום
17:20 – ענבתא
יש זרם אטי בלתי פוסק של כלי רכב,
הנעים בחושך בשני הכיוונים, מטול כרם ואליה. כאשר כלי הרכב מתקרב אל החיילים,
מכבים את האורות כדי שהחיילים יוכלו להתבונן ביתר בקלות בפנים הרכב. איש לא מעוקב
ותעודות הזהות אינן נבדקות.
17:50 ג'וברה
יש אורות מהבהבים על הכביש ועל רכב
המשטרה העומד בכניסה לשטחים הפלסטינים הכבושים, המראים את נוכחותם, כרגיל, של
המשטרה, אשר עוצרת ובודקת כל כלי רכב הנכנס לשטחים. למרות שמעבירים אותנו בהינף יד
במחסום העיקרי, שם יש רק תור קצר בשעה זו, מגיע אלינו חייל כאשר אנו פותחות את
השער, כדי לעלות לכפר. כל רכב החוזר לישראל מעוכב.
18:00 - א-ראס
כאן יותר חשוך, אך פחות קר; אולם, אף
שיש רק מעט כלי רכב בכל כיוון, מעכבים החיילים את המוניות הבאות מטול כרם ובודקים
את תעודות הזהות, כאשר, בניגוד למצב בג'וברה, יש לחיילים כאן פנסי כיס.
שער 753
כל אחד וכל כלי רכב מעוכב. אחד מארבעת
החיילים מתלונן שהתקדמנו ללא רשותו, כאשר חזרנו מא-ראס ועברנו את המחסום. הוא מסרב
לאמור לנו מדוע עומדים ומחכים במקום שלושה גברים ואישה אחת. המפקד דוחף אותו הצידה,
מבטל את תלונתו ומודיע לנו שיש חשש שתעודות הזהות שלהם מזויפות ושהן נבדקות עתה.