עופר - חברוּת/פעילות בהתאגדות לא מותרת, מעצר עד תום ההליכים

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
ניצה אמינוב (מדווחת)
05/09/2018
|
בוקר

כבר שנים שאני שומעת את התובעים בבית המשפט הצבאי אומרים שכל הפעילות האזרחית בפלסטין היא פעילות של ארגוני טרור.

בגלל הקביעה הזו נסגרים כל אירגוני החברה האזרחית – עמותות צדקה, עמותות נשים, עמותות לטיפול בילדים וביתומים ועוד – כולן מוכרזות כהתאחדות בלתי מותרת.

 

בפני השופט סא"ל שלמה כ"ץ התקיים הדיון להארכת מעצרה עד תום ההליכים של

למא אלפאחורי ח'אטר

למא מיוצגת בידי עו"ד אכרם סמארה.

 

כתב האישום שהוגש כולל 3 פרטי אישום:

הראשון מדבר על נשיאת משרה בהתאחדות בלתי מותרת. בפרט אישום זה פורטו 8 תתי סעיפים. באופן כללי מדובר על כך שבשנת 2010 הוקמה "ועדת נשים" של חמאס בחברון, ובמסגרת הוועדה פעלו בין 70-90 נשים. חברות הוועדה הקימו ועדות חינוך וקהילה. בין היתר פעלו למען ביקורים אצל אסירי חמאס אחרי שחרורם מהכלא, ביקורי משפחות אסירים, לימודי דת האסלאם ועוד.

למא הייתה אחראית על פרסום באמצעי התקשורת.

פרט מעניין בכתב האישום מציין כי חלק מהפגישות של נשות הוועדה התקיימו בבתים פרטיים מחשש לגילוי על ידי אנשי הרשות הפלסטינית ומעצר.

כפי שכתבתי, פרטי האישום הנוספים כוללים חברות פעילות בהתאחדות בלתי מותרת ונוכחות באסיפה של התאגדות לא מותרת.

 

בכל כתב האישום לא מוזכרת אפילו פעם אחת שוועדת הנשים חשבה או תכננה פעילות אלימה כלשהי. כמובן שמילת המפתח היא חמאס.

 

לעניות דעתי, הבלתי מקצועית, כל פרטי כתב האישום נובעים מפרט האישום הראשון (נשיאת משרה בהתאחדות בלתי מותרת) ומתתי הסעיפים שלו. פרטי האישום הנוספים נועדו, כמו תמיד, לצורך התמקחות עתידית עם התביעה.

 

השופט אישר את הארכת המעצר עד תום ההליכים.

הדיון הבא יתקיים ב-10.10.18.

 

לדיון הגיעו בעלה ואמה של למא. לדיון הקודם הגיעו בעלה ובתה – חלוקה במשפחה, שכן מותר רק לשני בני משפחה לנכוח בדיון.

 

הבעל שוב דיבר איתי איך אפשר יהיה להביא את הבן הקטן, בן השנתיים, לביקור. אני משערת שלבעל לא יאשרו לבקר את למא בכלא – הוא היה אסיר מנהלי במשך שנתיים, ואחיו נרצח בידי ברוך גולדשטיין במערת המכפלה.

 

כל הדיונים התחילו היום מאוחר – הוחלט על ניקוי אולמות בית המשפט לקראת החגים. החצר הייתה מלאה, כי היו היום גם דיונים בבית המשפט לתעבורה. היה יום חם באופן מיוחד. כל זה לא שינה דבר – הזמן של הפלסטינים לא נחשב, וכשעזבתי אחר הצהריים רבים עוד חיכו לדיונים.