קלנדיה, יום א' 21.12.08, בוקר

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
שוש ה' ,אביטל ט' ( מדווחת )
21/12/2008
|
בוקר
6.45 – תור הממתינים מתפתל במגרש החנייה . שקט גמור ,  צפיפות ,  מאות רבות של גברים , רובם צעירים ותורים עמוסים גם בפנים , לפני השרוולים .

יום מפתיע . שוטר אחד בלבד , ללא שומר ראש (חמוש) וללא חיילת גוערת במיקרופון , מנווט את אלפי הממתינים במהירות וביעילות . אין צעקות וגערות , הקרוסלות נפתחות כל הזמן והעין פתוחה על שער הנשים , שנפתח מדי כמה דקות .

התור בשער הנשים , שם ממתינים הנשים והחולים והרופאים והתלמידים והמורים והקשישים , שנקרא גם השער ה"הומניטרי" , תלוי בשני גורמים  : התור הפנימי לבדיקת המסמכים בשרוול 5 והשוטר המכוון את התורים.

הגורם הראשון הוא התור בשרוול מס. 5 המיועד לבדיקת הבאים מן השער ה"הומניטרי". תור זה מתמלא תדיר בנכנסים הרגילים הבאים מהקרוסלות ומחפשים מטבע הדברים תור קצר יותר . אם משתרך תור ארוך לפני שרוולinfo-icon מס. 5 , לא ייפתח השער ה"הומניטרי" עד שיתפנה המקום .

הגורם השני הוא השוטר , האמור לנווט את הבאים מן הקרוסלות לכיוון  השרוולים .   לפי אורכו של התור  בשרוול 5 הוא מחליט על פתיחתו של השער . השער הנקרא הומניטרי.

לרוב אין כלל השגחה על התורים הפנימיים , התור בשרוול 5 מתארך והממתינים בשער הנקרא "הומניטרי" מחכים זמן ארוך מאד , יותר ארוך משאר העוברים , עד שייפתח שער. ברוב הבקרים אין פותח להם שער.

אלא שהיום המצב שונה והשוטר מצליח ללא בעיה להעביר את כולם עד ש...

עד שלשוטר היחיד הגיעה העזרה .  חיילת , קצין ושומר הראש . והנה התארך לו מיד תור הנשים , התינוקות ,החולים , הרופאים ,המורים והתלמידים . כמו מחלה כרונית שהגוף מתקשה להיפרד ממנה.

ניגש אלינו רופא מרמאללה , העובד באחת מקופות החולים ועובר עתה מדי בוקר בקלנדיה. הוא מבקש , כמובן מאליו , שגם התור הפנימי יהיה פנוי לבאי השער ה"הומניטרי" . אך עכשיו , כשלפני השער מתפתל תור ארוך , עסוקים כל האחראים בתכנונים ולא רואים את האנשים השקופים.

נשארנו עד 8.30 בבוקר רגיל , ללא אירועים מיוחדים , תורים רגילים וכאב בעיניים.

במחסום המכוניות נשאלנו על מחסום ווטש , על ארגוני ווטש אחרים ונשלחנו לדרכנו בברכה שנשמור על עצמנו.