קלנדיה - בתור ההומניטרי, החייל הפגין רגישות. בתור הרגיל - קריסות

בוקר קשה בקלנדיה

הגענו לקלנדיה ב-5:15 לערך, חנינו כרגיל בצד הישראלי. יחסית למקובל במהלך הרמדאן לא היו הרבה אנשים בשעה זו. כשהתקרבנו למחסום ראינו אנשים יוצאים בטפטוף. עברנו פנימה וראינו שאין כמעט תורים לפני עמדות הבידוק, אך  תורים ארוכים משתרכים אל מחוץ לסככה. בדיוק אז נפתחו הקרוסלות בקצה המכלאות והוכנסו אנשים אל אזור עמדות הבידוק, אך עדיין לא ראינו את קצה התורים שהוסיפו לחרוג אל מעבר לסככה.

בפנים ראינו שרק 3 עמדות בידוק מתוך ה-5 פתוחות. בשלב מסויים הודיע החייל ברמקול שבעמדה חמש "מפתוח ופאדי" (פתוח וריק) אך כמה דקות אח"כ נסגרה עמדה אחרת. במשך דקות ארוכות עמדות 3 ו-4 היו סגורות. פעמיים טלפנו ואמרו שבודקים, אך לשווא. התורים היו ארוכים ואנשים התלוננו. אמרו שאתמול ושלשום דווקא היה בסדר, אתמול ממש ריק. היום, כנראה בשל כך שרק 3 עמדות פעלו, קצב הבידוק היה איטי מאוד. עבר זמן רב יחסית בין פתיחת קרוסלות אחת לבאה אחריה. בשלב זה התורים נשמרו מסודרים ונשים יכלו להשתלב בתור מהצד, אך המצב היה מועד לפורענות שאכן הגיעה. בשלב מסויים קרסו התורים, רגע אחרי שקבוצת נשים נכנסה לתוך המכלאה השמאלית...

גם היום קבענו לפגוש את מ', חולה סרטן מהבקעה שצריך להגיע לטיפול בהדסה. סיכמנו איתו שננסה לעבור בסביבות 7. הוא הגיע הפעם אלינו למחסום הולכי הרגל והלך להמתין ליד השער ההומניטרי. אמרנו לו שנעבור מאוחר מעט יותר. בינתיים הגיעו עוד רבים לשער ההומניטרי ומ' נעלם מעינינו. קצת אחרי 6 הוחלף החייל באקווריום בחיילת, ואז סוף סוף נפתחה עמדת בידוק רביעית ובשלב מסויים גם חמישית.

המעבר ההומניטרי נפתח רק קרוב ל-6:30, כאשר כבר המתינו רבים לפניו. בינתיים ניהלנו שיחה עם אחד המורים שאנו פוגשים כל שבוע. הפעם התעניין בתולדות עם ישראל, בספר הכוזרי וכיוצ"ב. החייל מהמת"ק ומאבטח הפעילו את השער. קודם כל בודקים אישורים וממיינים מי רשאי לעבור. 3 נשים ממתינות ללכת לתפילה באלאקצא. לשתי הצעירות יותר יש היתר, אך עמן גם אשה מבוגרת שיכולה לעבור ללא היתר, וזה מסתבר להן אפשרי רק החל משעה 8... הצעירות לא רצו לעבור בלעדיה ושלושתן המתינו. מאוחר יותר התרצה החייל מהמת"ק והעביר אותן.

ב-7:15 לערך שוב היו תורים מסודרים, בין היתר בזכות כמה אנשים בוגרים ששמרו שהצעירים לא יידחפו שוב ויביאו לקריסה נוספת של התורים. הפעם אנחנו פנינו למאבטח וביקשנו ממנו להעביר אותנו מחוץ לתורים כמו בשבוע שעבר, כי מ' כבר המתין לנו זמן מה בצד הישראלי. לאחר שעברנו פגשנו את מ' שהמתין לנו ליד החניה. מצב התנועה היה סביר והגענו תוך פרק זמן סביר להדסה עין כרם. נפרדנו ממ' באיחולי בריאות טובה והחלמה מהירה בשערי מכון שרת.