ח'לת אל-דבע: טרור מתנחלים יחד עם הצבא בשליחות המדינה
1. יצאנו לשטח למרות אזהרות של בני משפחה החרדים לשלומנו.
2. קונים מצרכי מזון בחוּרָה עבור שתי משפחות בח'לת אל-דבע (מדרום מזרח לא-תאווני) לפי בקשתם, במימון חברותינו. הם אינם יכולים לצאת מהכפר כי החרימו את הרכבים שלהם והם מכותרים על ידי מתנחלים וצבא.
3. מחסום מיתר שומם. אין מעבר פועלים לעבודה בישראל.
4. נוסעים מזרחה בכביש 60 לפגוש את עמר אבו עוואד. מתנחלים שרפו את המתחם שלו כפי שדיווחנו והוא גר עכשיו בואדי ניאס, בכניסה לסמוע. אבו סאפי עבר בשלום ניתוח לב, גר עכשיו בסמוע אצל משפחתו.
5. נוסעים ימינה לכביש 317, לכיוון סוסיא ותוואני. מדרום לכביש, דרכי הגישה לר'וֶון חסומות בערמות עפר. שתי פלסטיניות מבוגרות משתרכות ברגל לכיוון הכפר, אחת נעזרת במקל. רכב צבאי חולף על פניהן. הכניסה לכפר בערך מול הכניסה הדרומית האחורית לסמוע (הכניסה הראשית – על כביש 60), בדרך חזרה ראינו איך מועברים אנשים ומצרכים מרכב לרכב בשיטת "גב אל גב", כי לא מורשים לנסוע חופשי מסמוע לכפרים, והצבא בודק אותם.
6. בצומת הכניסה לסוסיא הפלסטינית מותקנות עכשיו מצלמות: האח הגדול מנטר את כל התנועות אל סוסיא וממנה.
7. אנו עוברים את תוואני ומתקדמים בדרך עפר עבירה רק לרכב 4X4. אוהל שמירה הוקם על ידי אנשי אום פקרא לשמירה בלילות. הצבא דורש להרוס את האוהל.
8. הגענו לח'לת אל דבע, לביקור אצל ג'עבר עלי דבאבסה. בבית נמצאים שניים מחמשת בניו, שעוזרים לנו לפרוק את המצרכים שהבאנו. ג'עבר מארח אותנו בגן העדן שלו בצל העצים, על דשא סינתטי. כל פלסטין היתה יכולה להיות גן עדן שכזה אלמלא הנחישות של המתנחלים בגיבוי המדינה להרוס את זה. ג'עבר מדגיש כי מעולם לא היו בעיות ביטחוניות עם תושבי האזור, כלומר העילה היחידה למאמץ לגרש אותם מ"שטח אש" כביכול בו מורשים המתנחלים לגור ולשגשג ולהתרחב – היא טיהור אתני.בכפר ח'לת אל-דבע חיים בערך 90 אנשים, כולם מחמולת דבאבסה, כמחציתם ילדים. יש בית ספר קטן של 4 כיתות במסגרת בתי ספר "תחאדי" (האתגר) שהוקמו על ידי הרשות הפלסטינית כמענה חינוכי לילדי הכפרים המרוחקים. יש ילדים שמגיעים לבית הספר בטוואני בהסעה (שעזרנו לממן). אבל עכשיו בתי הספר אינם פועלים כי המורים אינם יכולים להגיע מיאטא.
לפני שלושה שבועות הגיעו מתנחלים בבגדי צבא (הם מגויסים עכשיו למילואים בצה"ל במסגרת הגמ"ר (הגנה מרחבית). שברו חלונות בבית הספר, היכו אנשים. הם עיכבו את הדוד שלו בבסיס ליד סוסיא, כששוחרר הוא נלקח לבית חולים כי היה חבול. הם גם נכנסו לשלושה בתים וביצעו בהם כעין חיפוש אלים: שברו חלונות, טלוויזיה ומכונת כביסה. החרימו את המחשב של ג'עבר וגם חרמונית שקנה בשוק הפרטי בטענה שזה רכוש צה"ל גנוב. הפלסטינים פנו לעורכת הדין מירושלים קמר משרקי בחיפוש הדוד, חשבו שהוא עצור במשטרה. התברר כי הוא היה בידי כוחות ביטחון אחרים. כן ערבו את עו"ד ריהאם (הפרטים אצל נסר מסוסיא). הם תיקנו את החלונות כי החורף מתקרב ויש להתכונן לגשם.
ג'עבר מספר כי אביו נולד פה במערה. המרפאה היתה בחברון, בבית חולים עאליה, שם ילדו. חלק מהמשפחה חי בכפר כרמל, חלק למדו ביאטה, הוא למד רק עד כיתה ח' בגלל בעיות של נקמת דם. כבר חמש פעמים הרסו לו את הבית, המינהל האזרחי והצבא, פעם אחרונה ב 2021, בטענה שהבנייה לא חוקית. כמו כן החרימו אוהלים, עקרו עצים, החריבו חמישה בורות מים. ועכשיו ההצקות גוברות, כל יום באים להפחיד, נוסעים בטרקטורונים סביב הבתים, נכנסים לבתים, הכל בליווי הצבא. לפעמים יש קציני צבא שאינם מתנחלים אלימים (כמו יששכר טליה....) שמוכנים להקשיב, אבל לא ממש עושים שינוי בשטח. יש אנשים שנשברו ועברו לכרמל.
9. בדרך חזרה, בוואני, אנו פוגשים מתנדבת יהודיה מבוגרת מאוסטרליה. הבי.בי.סי בדיוק באו לראיין את חאפז הרייני, בעל השטחים הקרובים לחוות מעון. הרייני הוא האיש שהותקף על אדמתו על ידי מתנחל ששבר את שתי ידיו ודווקא אותו עצרו ולקחו למחנה עופר. ליד ביתו יש מעין מלונית עבור המתנדבים שמגיעים לטוואני.
10. ביציאה מטוואני על הכביש, סמוך לדרך המובילה ליאטה, שלטי ברכה לחיילי צהל תלויים על מתקן מים מטעם 'תושבי הר חברון'
11. בעמוד הראשון של עיתון הארץ למחרת המשמרת שלנו, מודעה של "יש גבול" המתארת את הטרנספר שמבצעים המתנחלים. ח'לת אל דבע כלולה ברשימה, בין הקהילות שהותקפו באופן ברוטאלי