קלנדיה
השער ההומניטרי נשאר יתום
מחסום קלנדיה איננו בנוי ולא מצויד דיו כדי שרת את מספר האנשים שמגיעים אליו בבוקר רגיל בדרך לעבודה, לבית הספר, לבתי החולים, וכו', וכו'., ולכן המעבר בו הופך לעונש יום-יומי.
למרות שרק ארבע מתוך חמש תחנות הבידוק פעלו משעת הגעתנו ב-5:30 ועד לשעה 6:10 (כאשר החמישי נפתח), וקצב ההתקדמות היה איטי בהתאם, התורים לא הגיעו מעבר לשורה הראשונה של המכוניות בחניון -- גם כאשר בדקנו שוב בשעה 6:25.
השער ההומניטרי נפתח בשעה 6:00 וכל פעם שקומץ אנשים התאספו על ידו, עד השעה 6:25. אבל כאשר חזרנו לתוך הסככה בשעה זו, ראינו שהחיילת האחראית על השער נעדרה. שאלנו את השוטרת התורנית למה לא פותחים את השער ההומניטרי והיא מלמלה שהחיילת הלכה לאיזשהו מקום ותחזור עוד מעט. וכך הסברנו לאנשים שחיכו ליד השער. מאז הלאה, לאט, לאט, אנשים התיאשו ועברו לעמוד בתורים דרך המכלאות עד שקרוב לשעה 7:00 השוטרת סימנה לאלה שעוד המתינו לשווא והגיעו בדיוק אז ליד השער שהוא סגור ולא ייפתח עוד.
בעבר החיילת האחראית על השער נקראה למקום אחר בזמן המשמרת וחזרה אחרי זמן מה. הפעם (ולא ידוע לנו למה) היא לא חזרה בכלל, והשער נשאר יתום – על אף שבעבר, בהעדרות חייל או חיילת מת"ק וגם בזמן נוכחותם, השער נפתח ע"י שוטרים ומאבטחים ומי לא.
זו עוד דוגמה של חוסר האפשרות לדעת מה צפוי לעוברים במחסום מיום ליום, לפעמים מרגע לרגע. ציניקנים יגידו שזה חלק מן השיטה – שאנשים אף פעם לא ירגישו בטוחים ורגועים. לדעתנו, זה לכל הפחות ביטוי של בוז באוכלוסיה שעוברת במחסום בלית ברירה וללא עוול בכפה.
בקשות שהתבקשנו להעביר לרשויות:
ליצור חורים בתקרת המתכת של הסככה בגלל הצטברות עשן הסיגריות במקום (בקש איש מבוגר שסובל ממחלת לב ומתקשה לנשום בתנאי במחסום).
בעניין הכלל שאנשים בני 50 (נשים) ו-55 (גברים) ומעלה יכולים לעבור את המחסום בלי התר אבל רק אחרי השעה 8:00 בבוקר: אנשים העירו לנו על מן "קטצ'-22" בזה שלא מנפיקים התרים גם לאנשים עובדים בגילאים האלה וכתוצאה מכך מונע מהם לעבור לפני השעה 8:00 ולהגיע לעבודה בזמן. אנו שומעות את הטענה הזו לרוב מנשים שעובדות בבתים פרטיים ובמוסדות במזרח העיר. לדעתנו, אם זה נכון, כדאי שיתנו מבט שני לפן הזה של משטר ההתרים.
אנו מבינות את הרציונל מאחורי הכלל שאדם מבוגר שמותר לו לעבור בלי התר לא יגיע למחסום בשעות השיא. מאידך, מה לעשות, אנשים מבוגרים באים, ואז חייבים (במקרה הטוב) לשבת על הספסלים הקרים לפעמים במשך שעות. לכל הפחות, על המנהל האזרחי לפרסם ברבים ובדגש את הגבלת השעה 8:00 למבוגרים שמותר להם לעבור בלי התר. פעם בקשנו לתלות שלט גדול על כך ליד הכניסה למחסום, והסבירו לנו בנימוס את הקושי הגדול להענות לבקשה. נו, באמת. ומה הרצל היה אומר על זה? ...
בשעה 7:10 הצטרפנו לתור בכניסה לאחת המכלאות וגם מעמדת הפתיחה הזו לקח לנו 30 דקות לעבור את המחסום.