סיור במחסומים ומובלעות בצפון ירושלים
7:00 בית הספר היסודי בנבי סמואל, סיור קצרצר במחסום הר שמואל והבית הכלוא בגבעון החדשה
בבית הספר 70 תלמידי, מגיל גן עד גיל 9 שמתגוררים בנבי סמואל ובכפר חלאילה שבין גבעון לגבעון החדשה. השרת הגיע עם בנו ובתו, תלמידי בית הספר. המבנים קטנים וטרומיים והילדים רצו ופתחו את כל הדלתות והראו לנו בגאווה את הכיתות הזעירות, שבקושי מכילות את הכיסאות והשולחנות. יש 13 מורים, רובם מירושלים ותוכנית הלימודים היא של הרשות הפלסטינית (בגן תלוי דגל פלסטין). למרות התנאים הקשים נראה שבית הספר עושה את מלאכתו נאמנה. השרת סיפר על קשיי החיים של התושבים שאינם יכולים לעבד את אדמותיהם או לבנות, כל התחלת בנייה נהרסת בקפדנות (פרטים עם על נבי סמואל נמצא בדף זה בתאורי המקומות משמאל לדוח, ובהמשכו).
בדרך למחסום אל גי'ב אנחנו עוברות בשער הסגור ליד התנחלות הר שמואל. המחסום סוגר את הכביש שהוביל לאדמות החקלאיות של נבי סמואל וכפרים אחרים. מזל שיש פרצה בגדר, שמאפשרת מעבר ברגל. נסענו לגבעון להראות לרונית את הבית הכלוא בגדרות בתחום גבעון החדשה. הפתח היחיד הוא מחסום לכפר האם בית איג'זא. נראה שהמתנחלים ביישוב רחב הידיים והמטופח לא יכלו לוותר אף על שעל קטנטן שיאפשר לבית להיכלל בבית איג'זא.
מובלעת בידו, מחסום בית איכסא ובחזרה דרך מחסום ביר נבאללה/ראפאעת לקלנדיה ולג'בע
עברנו במחסום אל ג'יב אל מובלעת ביר נבאללה. ובתוכה נסענו אל הכביש התחתי (יעני מרקם חיים) – שהוא היחיד המחבר את מובלעת בידו והכפרים הסמוכים (עקרונית זהו שטח C שבתוכו הכפרים עצמם הם שטח B. החיילים לעומת זאת, סבורים שהכל שטח A). בידו נראית שוקקת חיים וזה משמח ולמרות שאיבדה את הקליינטים הישראלים הרבים. הגענו לבסוף למחסום המונע גישה מכפרי המובלעת אל בית איכסא. שם מותר רק לתושבי בית איכסא לעבור. עוד כפר במצור.
חזרנו על עקבינו למובלעת ביר נבאללה, שתושבים ירושלמים רבים נטשו ברגע שהוקפה בגדר מכל צדדיה, ונסענו עד הכביש התחתי המתחבר לכפר ראפאת. המשכנו בדרך מתפתלת לכפר עקב ולקלנדיה ולג'בע. בדרך השקפנו על מחסום קלנדיה. גם בשעה זו נראו תורים בכניסה למחסום והמעבר ברכב היה פקוק. במחנה הצבאי שצמוד למחסום ממזרח נראים דחפורים. התחילו העבודות לחפירת הכביש התחתי שיאפשר רק למתנחלים ולישראלים לעבור ללא עצירה במחסום קלנדיה או במחסום חיזמה, ומשם חיבור מהיר לכביש 443.
חיזמה, ענתות, כביש אפרטהייד 4370 דרך מחסום לישראלים בלבד, וחזרה לירושלים דרך עיסאוויה
מחסום חיזמה היה פקוק, ורכב עמד בשולי הכביש ומאחוריו שתי ניידות מהבהבות. נסענו בדרך 437 המובילה לצומת ענאתה-ענתות. במדרון מתחת לכפר חיזמה, נראו דחפורים כבדים (אחד של צה"ל) המפלסים דרך מעל כביש 437. השלט מכריז על צומת חדשה לכביש 437. לא מבינות מה מתוכנן פה שדורש כביש עליון, אבל כמו שכבר אמרו חברות אחרות – בסוף כל הכוונות מתבררות, והן לרוב נוגעות לכבישים נפרדים למתנחלים.
נסענו בכביש האפרטהייד 4370 המוביל את הפלסטינים מענאתה לכפר א-זעיים, ורונית חזתה בפעם ראשונה במחסום המיוחד הזה הממוקם לפני החיבור לכביש 1. מיוחד משום שהוא נבנה לדרישת התנחלות ענתות ולכן גם סגור לתנועה בשישי-שבת. בשעה זו נמצאים במחסום צבאי זה רק מאבטחים. זאת כראוי לשליטה של המתנחלים גם בכבישים ומחסומים הרחוקים קילומטרים ממקום מושבם.
חזרנו לירושלים דרך עיסאוויה. המשטרה לא פה היום, ואין מחסום בחיבור עם הגבעה הצרפתית. וכך גם לא גובים מסים ובודקים רישיונות.
הגזרה הצפונית של ירושלים עתירת מובלעות ומסובכת מאוד. המובלעות נועדו לענות על הבעיה הדמוגרפית החמורה של בירת ישראל. ב-1967 סיפחנו כל כך הרבה שטח, שהוא נתקע לנו בגרון כאשר הריבוי הטבעי הפך למאיים. אז הקפנו רבים מהפלסטינים בחומה חוסמת חיים – ביניהם גם כאלה שסיפחנו מלכתחילה, ואנו ממשיכים לנסוע אל ארץ ההתנחלויות בין המובלעות. דרך צלחה למדינת האפרטהייד.