דרום הר חברון, חברון, מעבר דורא-אל פאוואר, סנסנה (מעבר מיתר), צומת זיף
ממיתר בכביש 60 - שתי הכניסות לעבדה עדיין סגורות. בכניסה לדיר ראזח יש פתח בחסימה - כנראה שלתושבים נמאס.. אל פאוואר פתוחה.
בקרית ארבע שקט ורגוע. ברחבה של גינת קבר ברוך גולדשטיין - עדיין עומדים המתקנים של הסוכה שנבנתה בחג וגם חלק מהקישוטים עוד מתנפנפים ברוח.
במכולת שמול מסגריית עזאם - שיחה טובה עם אדם מקומי דובר עברית טובה, שמח על מה שכתוב בתג שלנו ושואל מה אנחנו יכולות לעשות. התשובה שלנו מובנת לו ומסכים אתנו בנושא הקושי שיש משני הצדדים, והרצון המשותף.
בית המריבה "מכוסה" ממש בדגלי ישראל, לידו חייל חמוש בבודקה ובסככה ליד - 2 חיילות מקבלות תדריך (?) משניים אחרים.
באזור מערת המכפלה שרידי שלטים וגדרות מהחגיגות של סוכות.
אצל עבד פגשנו מדריך יהודי דתי עם קבוצת תיירים דוברי אנגלית מטעם גוף בשם "dual narrative tour" או "איחוד מורשת אברהם" שפועל כבר 4 שנים ומביא קבוצה מדי שבוע לסיור. הוא מספר על הסיבה לחיי היהודים בחברון, אח"כ מעביר את הקבוצה לידיה של מדריכה פלסטינית והיא תספר את הסיפור שלה, ובהמשך גם ייפגשו עם נועם ארנון (שהוגדר על ידיו כאחד המתונים) שייצג את המתנחלים. אם הבנתי - הכל ברוחו של הרב פרומן ז"ל, של רצון לשותפות עם הפלסטינים. כמו כן - הוא מארגן אחת לחודש בירושלים, יחד עם אנשים נוספים, תפילות משותפות של אנשי 3 הדתות: "praying together in Jerusalem"
כמה תיירות צלייניות מצרפת בשיחה ערה עם נינה.
סיבוב קצר בציר במתפללים - שם פגשנו את עארף ג'אבר, שמאז שהיה בתקרית "החייל היורה" וצילם שם, הוא מנוע שב"כ
, ומונעים ממנו לבנות בביתו.
חזרנו בכביש 317, ובמכולת של זיף עצרנו כדי להוריד חבילות בגדים גדולות.