ג'בע (ליל), חיזמה, קלנדיה, יום ב' 8.6.09, בוקר

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
יעל י., יהודית א., אורית י., אילנה ד. (מדווחת)
08/06/2009
|
בוקר

 

 

מחסום רמות, בית איכסא, בידו, הכביש השקוע, ביר נבאללה, סמיראמיס, קלנדיה, מחסום ליל.

היה יום חם והיה לנו מזל גדול שיהודית א. הצטרפה אלינו - מדריכה מעולה.  לכן לא הצטערנו להעביר את מרבית המשמרת שלנו בסיור במקומות שלא הכרנו במכונית הממוזגת של אורית.

בדרכנו לבית אכסא שמנו לב שהשער בצדו המזרחי של מחסום רמות היה פתוח. מסתבר שהמשאיות המובילות חומרים לבניית המשך החומה מדרום למחסום גבעת זאב נוסעות בכביש הישן לבית חנינא. כשהתקרבנו צעקו לעברנו החיילים ואנשי הביטחון שבמחסום - המשכנו מעט במעלה הגבעה משם לא ראינו הרבה, וחזרנו לדבר עם החיילים שבמחסום. נאמר לנו שהכניסה לאזור אינה מותרת אך שום מסמך רשמי המעיד על כך לא נמצא. כנראה שהאוכלוסייה החרדית של רמות מנסה ליצור קיצור לנבי סמואל דרך השער הזה, אך הם אינם מורשים לעשות זאת - "זה מסוכן מאד". בעקבות זאת מתעורר ויכוח
פוליטי. לבסוף מסכים אתנו מפקד המחסום שגם לפלשתינים יכולות להיות דרישות מסוימות. עמיתו כלל לא שותף לדעתו וטוען שזו עובדה שאלוהים אוהב 'אותנו'  יותר וזהו זה. עזבנו.

כשפנינו ימינה במזלג בבית אכסא הגענו לשער הצהוב הממוקם מעבר לישוב הר שמואל שמול נבי סמואל, שער המוכר לנו מצדו המזרחי. המשכנו שמאלה למקום שבו הכביש וחומת ההפרדה מוקמים. מחסום ובו חיילי מג"ב שולט על התנועה בכיוון הנגדי, התעלמנו ממנו והמשכנו בדרכנו.

הגענו לבידו, כאן קיבלנו הנחיות להמשך הדרך בתחנת דלק גדולה. הדרך פנתה ימינה ואחר כך במורד אל כביש סלול היטב ובו שלטים המאחלים נסיעה נעימה. הירידה נמשכה עוד ועוד עד שהגענו אל מתחת לגבעון החדשה אל מנהרה באורך של כקילומטר וחצי. אחר כך הייתה פניה שמאלה ליד הצד המזרחי של מחסום גבעת זאב. החלטנו לדחות לפעם אחרת את התצפית על השינויים במחסום זה כי פחדנו שימנעו מאתנו את המשך הנסיעה. המשכנו עד שהגענו לביר נבאללה מצפון ופנינו שמאלה אל הכביש החדש מתחת לכביש 443, המוכר לנו מפעמים קודמות, המוביל ישר לכפר קלנדיה ושמאלה לרמאללה.  לא היה כל מחסום במקום והמשכנו ללא הפרעה לסמירמיס, כאן פנינו ימינה ליד חנות של חייט ומתחת לסמל גדול של גלקסיה, המתנוסס מעל לכביש, והגענו למחסום קלנדיה.

תור גדול של מכוניות לכיוון ירושלים והשעה המאוחרת גרמו לנו להחליט לנסוע דרך ליל למחסום חיזמה. בליל לא בדק אותנו אף אחד.

בכל המפות שהיו ברשותנו לא מצאנו כל סימן לכביש ה'שקוע', כביש מסתורי וחבוי. בכל הדרך הארוכה מרמות ועד למחסום חיזמה לא עצר אותנו אף חייל ולא עברנו אף מחסום.