ענאתא, קלנדיה, יום א' 23.8.09, בוקר

05:45 - קלנדיה - נחש מתפתל של אנשים עד מחוץ לסככה. מתברר שבמשך 45 דקות הייתה תקלה בחשמל והקרוסלות לא נפתחו. גם המעבר ההומניטארי מלא. התקנה הצינית החדשה שרק גברים מגיל 60 ומעלה רשאים להיכנס דרכו, אינה מונעת מגברים צעירים לנסות. נציג המת'ק שמגיע לפתוח בודק את גילו של כל גבר. אדיבותו של הקצין, נכונותו לפתוח את השער מייד לכל חולה או נכה, אין בהם כדי לחפות על תפישת העל המכוערת של המקום.
קבוצה של פסטורים גרמנים מקבלת הסבר על ידי הנציגה האקומנית הנמצאת במקום.
על חלונות חדר הזכוכית היו תלויות 4 ברכות בערבית לרמאדאן, שתיים בכל צד. האנשים הביעו מורת רוח מהברכות ולבקשתנו הם הורדו.
לא ניתן למורה צעיר לעבור דרך המעבר ההומניטארי מכיוון שבאישור הכניסה שלו כתוב שהוא עובד ארב"ל (ארגונים בין לאומיים), ולא כתוב שהוא מורה. חנה ב. הסבירה לנו שאונרווה שמבקשים את האישור מקבלים מהממונים על מתן אשורים רק אישורים לעובדי ארב"ל, ולא כאלה שייקלו על חייהם של מורים. כך יוצא שמורים גברים יגיעו תמיד לעבודתם אחרי עמידה בתור הארוך במחסום, וזה כמובן לטובת ולא רק לתפארת מדינת ישראל.
התור הארוך ממשיך להתפתל, לעתים מתקצר ושוב מתארך, צעירים עומדים על מתקני המים וקופצים נימה למורת רוחם וכעסם של העומדים בתור, מתפתחות מריבות קולניות מפעם לפעם.
לפי רישום האקומניים עברו 1890 אנשים ב-3 שעות. בשעה 09:30, כבר לא שיא הדוחק אבל עדיין מלא מאוד, לקח כ-50 דקות להגיע עד לכניסה לחדר הבדיקה.
09:45  ענאתה - תנועת המכוניות מתקדמת בקצב מהיר, מעט אנשים עוברים. שתי נשים שנתפסו עוברות בלי אישור חוזרות לאיטן למחנה. אחת מהן עם תינוק בן מספר חדשים. אחרי כ-5 דקות "מוקפצים" החיילים שוב להחזיר את הנשים ששוב מנסות לעבור. הם חוזרים בשיירה, האם טוענת שהיא צריכה ללכת לרופא עם התינוק. אין להן שום תעודה. לא נראה שבן חוששות מהחיילים. שוב מחזירים אותן למחנה.