מעבר אייל, מעבר אליהו, קלקיליה, יום ד' 17.3.10, אחה"צ

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
ציונה ש., נורה ר., חנה א. (מדווחת)
17/03/2010
|
אחה"צ

על קורותינו בניסיון להשתתף במחאת חקלאי קלקיליה:  

מחסום קלקיליה,  
רקע: על חקלאים פלסטינים מקלקיליה הושתו לאחרונה גזרות המקשות עליהם להגיע לאדמותיהם.
בניסיון לממש זכויות אדם בסיסיות הם ביקשו למחות מחאה לא אלימה, נגד ההתעמרות החדשה.
ביקשנו להצטרף למחאתם ולהגיע למחסום קלקיליה, מחסום שמזה זמן אינו מאוייש, אם כי העמדות, דגלי הכיבוש ובטונדות עומדים על תילם, מוכנים ומזומנים לחידוש הפעלת המחסום בכל עת שהשלטונות יחפצו.
המחאה נועדה לשעה 12.
חלפנו במעבר אליהו ומיד לאחר הפניה שמאלה (השלט מורה בעברית ל'צופין' בלבד, כאילו לא מדובר בעיר מחוז) ב-11:45 הצטרפנו לטור ארוך של מכוניות שפניהן לקלקיליה. עמדנו ועמדנו ועמדנו. נוסע אחד המכוניות העומדות שיצא לחלץ עצמותיו סיפר שבבוקר לא היה מחסום אבל לפני כשעה הציבו אותו. המחסום הזמני הוצב עוד לפני הפניה לצופין וכל מכונית עוכבה מספר דקות על ידי שוטרי מג"ב ושוטרים במדים כחולים.
ככל שחלף הזמן, היו נהגים שנשברו וחזרו על עקבותיהם. נוצר קשר עם דליה ג. שהיתה בקשר עם החקלאים והחלטנו שנגיע אל המחסום מהכיוון האחר, דרך אייל-צופין.
ב-12:20 חזרנו ל'מעבר אליהו' ויכולנו לחזות בטור שהלך והתארך ונראה שהגיע עד לעיבורי נבי אליאס.
ב'מעבר אליהו' חברנו לדליה (איתה היו נורית ו.ל., מיקי פ., רותי ר. ובהמשך הצטרפה פתחיה. שכחתי מישהי?) ורוני ש. ובעלה שגם הם עמדו קודם לכן בטור הארוך לכיוון קלקיליה.
על הכביש לצופין, קצת אחרי 'מעבר אייל', הוצב גם כן מחסום.
המחסום מאוייש על ידי איש מילואים, מג"ב ומשטרה כחולה. לשם הגענו ב-12:45 בערך.
המילואימניק שאל אותנו מאיפה אנחנו, אמרנו 'מחסוםווטש'. הוא אמר שנתקדם אל שוטרת המג"ב ולא בטוח שיתנו לנו להמשיך. השוטרת גלית ביטון(?) אמרה לנו כי אנחנו לא יכולות להמשיך וכי הוצא צו שטח צבאי סגורinfo-icon. ביקשנו לראות את הצו. השוטרת קראה לשוטר מג"ב אחר, גרמן אברבוך(?) שפשפש בכיסיו והוציא נייר מקופל (מצ"ב תמונות). אמרנו לו כי לא יתכן שמקום בו נוסעים אזרחים יוכרז כשטח צבאי סגור וגם כי הצו לא תקף משום, שכפי שניתן לראות בתמונה, הסגירה היא בין השעות 14:00-18:00, בעוד השעה כעת היא 12:45.
כמו כן, בצו כתוב 'יום חמישי' בעוד שהיום יום רביעי". למרות זאת הוא לא איפשר לנו להמשיך ואמר שהוא הולך להסדיר את ענין השעות.
על אף שאמר שיאפשר לנו לצלם את הצו הוא השתהה עד שהתרצה לבסוף ודרש שלא נצלם את הצילום המושחר, כנראה של מפה, שממילא לא ניתן לראות בו דבר מלבד קו אדום. 
כיוון שהחקלאים החליטו להמיר את ההפגנה בשביתה ובפגישה עם הרשויות חזרנו על עקבותינו.