אבו דיס, קונטיינר (ואדי נאר), ראס אבו סביטאן (מעבר הזיתים), שיח' סעד, יום ב' 28.1.08, בוקר
שתפו:
צופות ומדווחות:
רינה ר., מיה ב. (מדווחת)
28/01/2008
|
בוקר
06:30 בבוקר יצאנו לכיוון שיח' סעד
קר מאוד הבוקר, ואנחנו פוגשות הרבה ילדים קטנים בדרכנו למטה למחסום. כולם עטופים ומדשדשים בבוץ. במחסום יש שלושה שומרים, רק אחד מהם נראה כאיש מג"ב, השניים האחרים אנשי חברת שמירה. אנחנו כמעט האנשים היחידים במקום. הדרך מתחת למחסום מגודרת בחבלים. האזור המגודר האסור בכניסה נעשה ארוך ורחב יותר כל פעם שאנחנו מגיעות למקום, והדבר מקשה יותר ויותר על מציאת מקום חניה.
החלטנו לבדוק את מחסום סאוואחארה
מאחר ואנחנו רואים מספר מכוניות חונות מחוץ לשערים. המקום הוא מבצר של גדרות ברזל, גדרות תייל, כשמונה במספר, שמתוחות בכיוונים שונים, שערים
, מגדל שמירה, מחסומי מתכת רבים. התבצרות אמיתית, כשבקושי יש אדם שעובר במקום. יש חבורה של חיילים משועממים, מתחממים מעל תנור חשמלי קטן, ותוהים מה הם עושים במקום.
המשכנו לאבו דיס. המקום מת לחלוטין.
מעבר הזיתים.
המקום כמעט ריק. שאלנו אדם שלבש את החגורה שלו בזמן שיצא מהמחסום כמה זמן לקח לו לעבור, ותשובתו היתה רק מספר דקות.
ואדי נאר
כמעט אין מכוניות במקום. מספר מוניות חולפות ביעף. מספר משאיות כמו גם שתי מוניות ישראליות, עם נהגים פלשתינאים ומספרים מכוסים נבדקים בקפידה.