ג'בע (ליל), חיזמה, עטארה, עטרות, קלנדיה, יום ב' 3.5.10, אחה"צ
15:40 - עטרות: התנועה זרמה.
15:45 - קלנדיה: היה פקק גדול בכיכר הדרומית. לקח כ-10 דקות רק לסובב את הכיכר ולהגיע למגרש החנייה.
כל זמן שהותנו במחסום פעלו שלושה מעברים פנימיים (מעבר מס' 4, לגברים בלבד). תנועת הרגליים זרמה ללא הפרעה, מעבר במחסום לקח כ-10 דקות, והקרוסלה בכניסה מהסככה הצפונית נשארה פתוחה לאורך כל משמרתנו.
שמנו לב למספר שלטים חדשים במחסום. למשל, על הגדר סביב סככת ההמתנה של המת"ק תלוי שלט "נציגות א-ראם". ובמסדרון היציאה, לאחר שצולחים בהצלחה את המעברים לירושלים, תלויים שלטים עם חיצים המצביעים לכיוון קרוסלת המת"ק ולמשרד הדואר. בדיקה שלנו העלתה שהקרוסלה אמנם פתוחה ויש גישה חופשית למת"ק ולמשרדים הממשלתיים בבניין הסמוך.
ביציאה מהמחסום ראינו שהפקק בכיכר הדרומית גדל למימדים אימתניים ונמשך כל הדרך למחסום עטרות. מעטרות התור הגדול השתרך עד העיקול בדרך. לא בדקנו את התור מכיוון בית חנינא.
16:30: לא נראה שנוכחותנו נחוצה בקלנדיה, אז החלטנו לבקר גם בעטרה.
בדרך עברנו במחסום ליל/ג'בע ולהפתעתנו מצאנו נוכחות משטרתית (צוות של שלושה שוטרים) שעסקו ברישום דוחות לרכבים פלשתינים הנוסעים מזרחה. בזמן שהותנו במקום רשמו דו"ח לנהגת מכונית פרטית וגם עצרו לבדיקה טראנזיט מלא נוסעים. השוטר עמו דיברנו אמר שפעילות זו היא שגרתית (אך לא בשעות קבועות, כמובן) ומתבצעת לאורך זמן. בכל שנות נסיעותינו השבועיות מעולם לא ראינו פעילות כזאת, אך כדאי לעקוב אחרי זה. בנתיב לכיוון מערבה, התנועה זרמה חופשית. הסתלקנו כאשר אחד השוטרים איים עלינו בדו"ח על חסימת נתיב.
בעטרה, עלינו להר וחנינו בשדה מעבר לגשר בואך כפר עטרה. המחסום נראה שאיננו מאויש, והתנועה מביר זית ואליה זרמה ללא הפרעה. כאשר החלטנו לעזוב את המקום ראינו חיילים במגדל השמירה מסתכלים עלינו בסקרנות. כשהם ראו שאנחנו הולכות בכיוון הגשר צעקו לנו פתאום לא לעבור את הגשר ולהמתין להם. המשכנו בדרכנו, אך פתאום הוקפנו בשלושה חיילים שהופתעו מנוכחותנו במקום והתעקשו "לאבטח אותנו" וללוות אותנו עד האוטו. (דרך אגב, על עמוד בשדה תלוי שלט המכריז על העיר הפלשתינית החדשה שמוקמת בסמוך - ראוואבי, ראי בוויקיפדיה).
חזרנו דרך חיזמה לירושלים. התנועה במחסום הייתה כבדה אך זרמה.