אבו דיס, קונטיינר (ואדי נאר), ראס אבו סביטאן (מעבר הזיתים), שיח' סעד, יום ד' 22.10.08, בוקר
6:45 ג'אבל מוכאבר ושיח' סעד
ג'יפ ניצב ל"מחסום פתע" בתפר שבין שכונת ארמון הנציב לבין שיח' סעד, בירידה הדרומית לשיח' סעד. מתברר שיש 3 חסרי אישורים שנבדקים. אחד נשלח לדרכו מיד כשאנו מגיעות, שניים מראים אישור איחוד משפחות שפג תוקפו. האישור של האחד, אדם מבוגר - פג תוקפו לפני כמה ימים והוא טוען שבגלל החג המת"ק לא סיפק אישור חדש. השני, בחור צעיר - בעל אישור ישן יותר, הוא בעל תעודה המראה שהוא בטיפול של עו"ד. אנו יוצרות קשר עם חמ"ל מת"ק
עוטף ירושלים, והתורן אכן בודק שמות, אך טוען שצריכים להגיע למת"ק היום כדי להסדיר את אישוריהם. בינתיים השניים ממלאים דוח"ות של שב"חים. האיש המבוגר נשלח לדרכו, אך הצעיר, שעמד כל העת מהצד השני של הג'יפ והתווכח עם החיילים (רק לאחר מכן ראינו את תעודותיו), מוכנס לג'יפ במרץ ומוחזר לשיח' סעד, אף על פי שגר בג'בל מוכאבר - (כך לפי תעודת הזהות הפלשתינית שנראה אח"כ).
במחסום שיח' סעד שקט ואין כמעט עוברים ושבים. אנו מוצאים את הבחור הצעיר שהוחזר, וקצת מתבלבלות מהסיפור שלו. מבקשות לדבר עם העורך דין שלו, אך הוא לא זמין. שוב טלפונים לחמ"ל העוטף, התורן טוען בתוקף שהוא צריך להגיע למעבר הזיתים כדי לברר את מצב האישור שלו. הבחור טוען שהיה שם כבר ולא יתנו לו אישור. בסופו של דבר, אנחנו מוסרות לו את הטלפונים שלנו ושל המוקד לזכויות הפרט האמון על מקרים כאלה, ומבקשים ממנו ליצור קשר איתם ואיתנו, אם אינו מסתדר. הוא לא מתקשר בהמשך, והעניין נשאר עבורנו לא פתור.
8:15 מחסום הזיתים
בשעה זו כבר ריק למדי. איננו נכנסות למחסום, אף על פי שאנו מקפידות על כך ברוב המשמרות.
8:45 ואדי נאר
בהגיענו היו שתי מוניות מעוכבות ותור קצר במעלה הגבעה בדרך לירושלים. המוניות השתחררו כמעט מיד. שמחנו לראות שהבור הענקי בכביש המוביל לעזרייה תוקן (התלוננו על כך בפני טלי, מפקדת נציגות המת"ק במעבר הזיתים והיא כנראה פעלה בעניין). נעלמה גם הקופסה המונחת על הכביש שאליה היו החיילים זורקים את התעודות שהוחזרו אחרי בדיקה, כך שהנהגים היו צריכים להגיע עד מקום החיילים ולהתכופף כדי להרימן - הכול כדי למנוע מגע יד עם החיילים... עכשיו החייל מוסר לנהגים את התעודות ביד.
בזמן ששהינו במחסום התנועה זרמה, כל פעם עוכבו שתי מוניות ושוחררו כעבור כ-5 דקות. פגשנו אקדמאי מבית לחם הנוסע להרצות בשכם במקום עמית ישראלי שלא הצליח להגיע מחו"ל. הנושא גם הוא מעניין: הצעה למינהל פלשתיני המבוסס על התארגנויות וועדי פעולה אזוריים לשיפור המצב בקהילה. לא הספקנו לברר מה הקשר בדיוק בין האקדמאי הישראלי לעמיתו הפלשתיני, שסיפר כי הוא בעל סוכנות ייעוץ פרטית, אך עצם סיפור השיתוף הזה הייתה לו השפעה מעודדת עלינו. למרות כל הרגישותֹוהאיבה מצליחים שני אנשים לנהל יחסי עבודה ביניהם, ואפילו לא עושים מזה עניין מיוחד. האיש נאסף כעבור כמה דקות ע"י מונית שנסעה לראמאללה ומשם ייסע לשכם. ההרצאה שלו הייתה ב-12, אך הוא טען שלדעתו אולי יאחר.