ג'בע (ליל), חיזמה, עטרות, קלנדיה, יום ב' 15.12.08, אחה"צ

14:45 
קלנדיה  איך שעברנו דרך המחסום צפונה
ראינו המון אוטובוסים ממלאים את הכיכר,
ממתינים לעבור לירושלים כדי לאסוף את נוסעיהם. 
כאשר נתניה התקרבה לגדר לראות מה קורה פתאום
ניתן האות והאוטובוסים התחילו להיכנס למחסום
אחד אחרי השני.

בתוך מחסום
ה"רגלים" שלשה מסלולים היו פעילים
ולא היו תורים.  במסלול 5 עמד גבר לבוש
בקפידה שאמר שהוזמן לפגישה עם "המוחאבראת"
(בתוך המת"ק) – הייתה לו ביד הזמנה מודפסת
לשעה 3.

15:00 
נעמדנו בתור באחד המסלולים.  כרגיל, החיילות
המופקדות על בדיקת העוברים המטירו הוראות
קולניות ופוגעניות דרך מערכת הכריזה שעצמתן
ממש הכאיבה לאוזניים.  כשהגענו לחלון
להציג את תעודותינו הערנו להן על כך וזכינו
לצעקות רמות והזמנה להחליף אותן בתפקיד.

כשיצאנו
מהמחסום טלפנו לדניאל לבקש שינחה את פיקודיו
כיצד להתנהג בתפקיד.  (כאשר חזרנו למחסום
יותר מאוחר נראה כאילו החיילות באמת הורידו
כמה דציבלים.)

במחסום
הרכבים התנועה זרמה ולא נראו בעיות מיוחדות,
כנ"ל במחסום עטרות שנצפה מרחוק.

שאלנו נהג
אחד האוטובוסים לפשר הפקק שראינו בכיכר
בהגיענו לקלנדיה חצי שעה קודם.  הוא אמר
שהחייל בבודקה בכניסה למחסום הרכבים לעתים
מפגין שרירים מול הנהגים, מעניש אותם כרצונו,
ומחזיק אותם בכיכר עד שמתרצה.  (הסדרן,
לעומת זאת, אמר שהאוטובוסים התעכבו בכיכר
כתוצאה מלחץ תנועה.  אבל אנחנו ראינו
שלא היה כל לחץ בשעה זו.)

15:20
החלטנו לבדוק את הנעשה בדרך לביר נבלה. 
התנועה הייתה כבדה והכביש משובש אך לא היו
מחסומים בכלל.

16:00
חזרנו לקלנדיה.  שני מסלולים המשיכו
לפעול והתורים היו קצרים.  כל כמה דקות
חיילת הכריזה איזה מסלולים פעילים. 
פתאום הודיעו על שינוי נוהל:  מסלול 1
משרת רק פלשתינים בעלי תעודה ירוקה ומסלול
2 מיועד רק למחזיקי תעודה כחולה. מסלול
2 היה עמוס ומסלול 1 היה ריק.  הסבנו את
תשומת ליבו של חייל בחמ"ל למצב והוא הבטיח
לבדוק אבל דבר לא נעשה.

16:45
סיימנו את המשמרת.   בדרך חזרה לירושלים
עברנו במחסום ליל ובמחסום חיזמה.  בשניהם
התנועה זרמה.