סנסנה (מעבר מיתר), צומת הכבשים, דרום הר חברון, מעבר דורא-אל פאוואר

הגענו למחסום מיתר בשש ורבע בבוקר. התמונות המתגלות הן כמו של העולם השלישי אבל המעבר עובד כמו שצריך וחוץ מהלכלוך והכיעור אין לאף אחד טענות, חוץ מלכמה פועלים פלסטינים בגיל מבוגר שרוצים לצאת לפני שמונה ולא נותנים להם. בשבע עוברות המשפחות לביקורי אסירים. מנהל התפעול בא לסלק אותנו מהמקום (הצד הפלסטיני של המחסום) כשראה את המצלמות שמצלמות את לאה מסבירה על מהות המקום.
התמונה למטה מראה קצת מהכאוס שהולך שם בבוקר ואיך נראית החומה במחסום.

בדרכנו חזרה אנחנו רואות שב"חים שעוברים והחומה לא מפריעה להם.
בתמונה למטה: השערים שבחורסה.

בתמונה למטה: השערים שבחורסה. קצת יותר למטה ליד בית הספר לבנות בנו עוד שערים שם שברצות האח הגדול הם נסגרים, בשבוע שעבר סגרו אותם ופרצה מחאה. היום היו סגורים רק השערים שבתמונה למטה.

״בצלם״ יתנו להם מצלמות.

אחרי חורסה חזרנו לכביש 60. חיילים ניצבים משני צדי הכביש על יד עבדה.

בצומת דורא-אל פאוואר מחסום וגם ג׳יפים צבאיים לפיזור הפגנות. הלימודים מסתיימים יותר מוקדם אז זורקים אבנים. גם ליד בריכת המעין רכב צבאי לפיזור הפגנות. בצומת הכבשים מחסום, בכניסה לבני נעים מחסום ורכב צבאי.

אבל הסיפור המרכזי שהיה היום הוא מה שקרה במחסום עיקול 160.

כשאנחנו מגיעים לשם יש התפרעויות והתגודדויות של ילדי בית הספר מהצד השני של המחסום והרבה ילדים גם מהצד השני. החיילים עצרו יחד בן 13. כשאנחנו מנסים לברר מה קרה, טל החייל קורא ללאה בוגדת. מתנחל שעובר אומר לי שאני חלאת המין האנושי. טל תוקפן מאוד, מרחיק אותנו ובא לצלם אותי. בינתיים מגיעים המורים מבית הספר ומנסים לדבר על לב השוטרים לשחרר את הילד. אבל לפנות לחטיבה ולמנהל האזרחי אין כוח אדם לשלוח. טל לא מוותר, נדמה לנו שאם נלך משם הוא יירד מהעץ ואנחנו הולכות. אני עולה לתחנת המשטרה במערת המכפלה ומספרת את הסיפור כי המצב נראה לי נפיץ מאוד. שוטרי משמר הגבול יורים עוד יריות באוויר וההתגוגדות מתעצמת.

בזמן שאנחנו אצל עבד הילד נלקח למשטרה בגבעת האבות. אני מפחדת שמא רק נזיק יותר לכן אני מצלצלת לגבי לסקי שעונה מיד  והמשך הטיפול הוא שלה. הורי הילד הגיעו למשטרה.
בתמונה למטה: שגרת הכיבוש במחסום עבד ליד מערת המכפלה.

לאורך כל המשמרת צילמו האורחים שלנו את לאה לסרט. הכיבוש מצטלם  נהדר כשיש אקשן.

נורא לחיות באקשן הזה.