אורחת מגרמניה

מעבר הזיתים
עברנו לצד הפלסטיני של המחסום. באל עזריה החנויות ברובן סגורות, וברחובות האנשים כולם לבושים חגיגי, הילדים במיטב מחלצותיהם. הבנים בחליפות "בר מצוה" והילדות עם הרבה סרטים וחגורות צבעוניות.. כולם נושאים מתנות לקרובים והאוירה חגיגית.

חג עיד אל פיטר והמחסום ריק. לאחר ברור התברר כי "ההקלות" של ימי שישי של הרמאדן עברו מן העולם, ועכשיו בשביל לבקר קרובים נדרש אישור מיוחד. כמובן שרוב האנשים המבוגרים שניסו לעבור לביקור משפחות בירושלים לא ידעו על כך וחשבו כמונו כי יאפשרו להם לחוג את חגם בחיק משפחותיהם. המעטים שהגיעו למחסום פנו אלינו וביקשו עזרה. ניסינו כל כתובת אפשרית: א. מהמת"ק, צ. דובר המינהל, דובר הפיקוד, וח"כ רן כהן – ונוכחנו שוב כי אין דבר אפקטיבי יותר מהבירוקרטיה. אלה החוקים ועליהם יפול או יקום הכיבוש!

משפחות ישבו בסככת ההמתנה וכאשר אבדה תקווה כי החג יעשה בחברת המשפחה החלה החגיגה בסככת המתנה. לשמחתנו שיתפו גם אותנו ואכלנו ממתקים ושתינו קפה.

העוול הזה יתווסף לעוולת כיבוש של ארבעים שנה – והצלחנו להוסיף עוד שונאים לרשימה הארוכה של פלסטינים שלא ישכחו את מה שעשינו להם תחת הכיבוש!

 עיד אל פיטר

שיח' סעד 09:10
מעט תושבים במקום. סה"כ 5 חיילים ומאבטחים. אדם זקן ממתין, כנראה לקרובי משפחה שמגיעים לאחר כחמש דקות. האווירה חגיגית – קרובי משפחה מגיעים לביקורים מג'בל מוכאבר, ראס אל-עמוד ושכונות אחרות.

למרות החג, לפי המפקד במקום אין הנחיות מיוחדות. רק בעלי תעודת זהות כחולה ובעלי אישורים עוברים. גם פ., המג"ד, אומר לנו בטלפון שאין יותר אפשרות מעבר ביום שישי גם למבוגרים. חזרה ל"שגרה", שעם עבודות התשתית במקום, הופכת חסרת תקווה יותר ויותר.

9:30
מגיעות יותר קבוצות תושבים. החיילים מתייחסים בגסות, חותכים את אווירת ההתלהבות והחגיגיות שנוכחת למרות התנאים. מבקשים שוב ושוב שכולם יזוזו אחורה, לתחילת המסלול. המפקד במחסום לא מעביר אדם זקן, שכמובן היה עובר לפני שבוע על פי ההנחיות. אין יותר שיקול דעת, וכפי שאמר "אין מצפון" – צריך לדאוג לפרנסה.

9:45
מגיע מפקד נוסף למחסום. תושבים רבים עוברים. גם כמה מבוגרים שכנראה אין להם אישורים – אולי בכל זאת יש שיקול דעת?

10:10
התור הארוך דועך. מגיעות קבוצות קטנות יותר של תושבים. למרות ההתחלה מבשרת הרעות, עברו יותר ממאתיים אנשים. 10:50 עזבנו לאבו-דיס.
 

אבו-דיס 11:10
שני חיילים. אשה אחת מבקשת לעבור – היא לא ברשימה והחיילים כמובן מסרבים ומסבירים שהייתה צריכה לצאת מוקדם יותר, וללכת למעבר הזיתים. אותו "הגיון" וחוסר הבנה לקושי להשיג אישורים. למעט אדם נוסף שעובר – שומם.

 06:40 ענאתא
תנועה ערה של הולכי רגל ושל רכבים כמו גם של ילדי בית ספר, שנראים מצוחצחים לקראת יום הלימודים.

שתי נשים נתפסות על ידי החיילים כשהן מנסות לעקוף את המחסום. הן מובאות למחסום, תיקיהן מוחזרים להן והן נשלחות חזרה, אך ממשיכות לעמוד בקרבת המחסום. אם הבנתי נכון הן רוצות ללכת להתפלל, ניסיון לערב את הקצין גבוה שישוחח אתן ויבין מה הן רוצות (הוא יודע ערבית) לא עלה יפה, הקצין השני כבר דיבר איתן. חוץ מזה הכול התנהל בדרך שגרתית.

מעל הכביש שמוביל לפסגת זאב יש עמדה של הצבא.

מחסום א- ארם נראה עזוב לגמרי.

7.45 קלנדיה
כשהגענו היתה רחבת הממתינים מלאה. לשאלתנו מדוע המשפחות מועברות מאוחר היום, ענה השוטר שהוא לא "חייב" לענות לנו, הוא גם לא "רצה" לענות לנו, כפי שהצעתי. החבילות בידי המשפחות היו הפעם קטנות באופן בולט, נציג הצלב האדום לא ידע להסביר, הוא לא יודע כלום הוא רק אחראי על המעבר של המשפחות.

בתי השימוש ברחבת החניה היו סגורים, אך הפעם לא הסריחו.

כשעברנו את הקרוסלות החיצונות ועמד ליד הגדר היותר רחוקה מן השרוולים התבקשנו על ידי השוטר האחראי לצאת החוצה. אמרנו לו שיש לנו הזכות לעמוד שם והוא אמר שעלינו להישמע להוראות שלו ולא - הוא יכול לעצור אותנו. אמרנו לו שאחת מחברותינו נקראה לבית המשפט בו הוחלט שיש לנו הזכות לעמוד כאן. בכך הסתיים הוויכוח.

ניגש אלינו בחור צעיר ואמר שהיתה לו בעיה עם המשטרה שהסתיימה ב – 30.9.07. לפני שלושה חדשים אמרו לו שיש לו בעיה עם השב"כ ועכשיו הוא לא יודע מה יאמרו לו במת"ק. אדם אחר ניגש ואמר שלו בעיה עם השב"כ כבר מ 1988, אז היה עצור, אח"כ נתפס ברמות ללא אישור ומאז הוא ממשיך לבוא למת"ק לבקש כרטיס. הצענו לו שייתן לנו את הפרטים שלו, הוא אמר שאין לו התנגדות אבל יודע שלא נוכל לעזור. כשהערתי לו שהבחור הצעיר נראה לי מפוחד, המבוגר יותר פנה אליו ואמר לו שלכולם יש בעיות עם השב"כ והציע שיצטרף אליהם לתור הנכנסים למת"ק, ואמנם הצעיר נרגע.

8.30 מחסום ליל:
טור של כעשר מכוניות. החומה הגיעה למחסום חיזמה.

תרגום: חנה כ. 

מסע המחסומים ביום שלפני איד אל פיטר

חווארה 15:41-17:01

המחסומים בג'ית וביצהר אינם מאויישים

מגרש החניה בחווארה דחוס ועמוס. צופרים מצפצפים, אנשים  נחפזים, מכוניות, מוניות ואוטובוסים חוסמים האחד את השני כשהם נחפזים בדרכם אל ומן המחסומים. כאשר אנו נכנסות, יש כ-10 חיילים שמתרחקים מן המחסום בכיוון לבסיס הצבאי. המחסום עמוס בני אדם ומכוניות. צריף הולכי הרגל דחוס עד אפס מקום. יש חיילים רבים במקום, כולל קציני מת"ק. נאמר לנו שזה היום הראשון ליחידת גבעתי שהייתה מוצבת קודם לכן בעזה. אחד מנציגי המת"ק אומר להגר, "אנו חייבים לנסות להבהיר לחיילים שזאת איננה עזה".

יש שמונה רכבים בתור לכניסה לשכם ותור עצום שאין רואים את קצו, למכוניות היוצאות משכם. הרכב האחרון שאותו אני רואה יוצא משכם הוא מיניבוס גדול והוא בערך העשירי בתור. עוברת שעה לפני שהוא עובר מהרגע שזיהיתי אותו ב-15:55.
 
ב-16:41 מגיע הרכב הזה ללא הבדיקה. הבדיקה נמשכת עד 16:55. מלבד המכונית עצמה שנבדקה באופן יסודי, נבדקו כל התיקים הפרטיים של הנוסעים, למרות שהם כבר נבדקו קודם לכן במכונת השיקוף.

רכבים נעצרים במרחק מה מן המחסום. הנוסעים יוצאים ואלה שיש להם מטען עוברים למכונית השיקוף לבדיקת המטען שלהם. הרכבים שיש בהם רק נהג פונים לתא הבדיקה. הרכבים נבדקים מבפנים ומבחוץ. התהליך הזה נמשך מדקה עד 13 דקות.

המכוניות שפניהן לשכם נבדקות כדי לראות אם יש לנהג רשיון ותעודת זהות.
 
בשעה 16:16 בא נציג מת"ק לעזור לחייל הבודק את המכוניות הנכנסות ולהסביר את הנקודות העדינות. התור זז קצת יותר מהר. רכבים רבים אינם מורשים להיכנס היום כי אין להם הרישיון המתאים. דיברנו עם כמה מאלה שלא הורשו להיכנס. היה להם הרושם המוטעה שבגלל החג תהיינה הקלות. האכזבה  מורגשת . מכונית אחר מכונית נשלחות חזרה. נציגי המת"ק שמשרתים במחסום מרשים לכמה אנשים שנדחו על ידי חיילי החובה, לעבור עם מכוניותיהם.

כדי להוסיף לאווירת החג הנדיבה של המחסום, השוטרים מוצבים בצד. הם בוחרים באופן אקראי ברכב שחיכה בתור במשך השעה האחרונה כדי לצאת משכם או עומד להיכנס לשכם. השוטרים נמצאים במקום מזמן הגיענו ועד ל-1;6:36. בשעה הזאת הם נוסעים דרך המחסום בכיוון לשכם באמרם לחייל בתא שהם יוצאים לפעולת סיור באותו הכיוון.

בשטח הולכי הרגל היו שלושה תאי בדיקה שהיו פתוחים כל זמן שהיינו במשמרת. יש גם תור צדדי לנשים וגברים מבוגרים.

ב-15:59 אדם שמחכה קרוב לסופו של התור הצדדי אינו עובר עד 16:25. הולך רגל הנמצא קרוב לסופו של התור הרגיל ב-15:55 אינו עובר עד 16:55.

בתא הבדיקה לגברים צעירים, אנשים נאלצים לרוקן את כיסיהם ולהסיר את חגורותיהם. שעה שאדם אחד נאבק לחגור את החגורה שלו לפני שהוא עובר בקרוסלה, חייל צועק עליו "צא מכאן, החוצה, החוצה, החוצה". הפלשתינאי כל כך מרוכז בפעולת חגירת החגורה, או אולי אינו מבין את המילים "החוצה", עד שהוא ממשיך לנסות להשחיל את חגורתו בלולאות של מכנסיו ואינו זז. בסופו של דבר ניגש אליו החייל ודואג לכך שיעזוב. הפלשתינאי ממשיך להיאבק עם חגורתו ודוחף את חולצתו פנימה לפני שהוא יורד למגרש החנייה. יותר מאוחר בזמן המשמרת שלנו משתנות ההוראות ומאפשרים לאנשים שלא להסיר את החגורות, אבל הם חייבים להרים את חולצותיהם.

הגר שומעת גבר שמחזיק תינוק בזרועותיו אומר לו "הדבר החשוב ביותר הוא שכאשר תהיה גדול לא תצטרך יותר לעמוד במחסומים".

אין מעוכבים. איש אחד, שתמיד נעצר ומעוכב משום שהמספר שלו נמצא ברשימה, משוחרר כעבור כמה דקות. כאשר חייל רואה אותה מדבר אל הגר לאחר ששוחרר. הוא מחזיר אותו לתא המעצר לכמה דקות נוספות.

ב-17:00    כאשר אנו עוזבות  יש מעט מאד הולכי רגל אבל יש 16 רכבים בתור הכניסה לשכם ותור ארוך של יוצאים משכם. רב סרן שהמילים "מפקדת יחידת שדה, מפקד הגדוד, אורן יפתח" כתובים על אפודתו מאחור עומד במחסום.

כאשר אנו עוברות שוב ב-18:00 אחרי משמרת בבית פוריק, יש עוד פחות הולכי רגל ורכבים.

הכפר חווארה 17:10-17:20

סוף סוף צליל של שמחה. הכפר מלא בצפיפות ברכבים ואנשים שממהרים לחנויות, למאפיות ולדוכני הפלאפל לערוך קניות של הרגע האחרון לפני החג. אווירת חג שוררת בכל מקום.

בית פוריק 17:25 - 17:50

אין כמעט הולכי רגל אבל יש תור ארוך של רכבים שעוזבים את שכם בכיוון לבית פוריק. יש יותר מ-10 חיילים במחסום.3 ג'יפים צבאיים נמצאים במקום. אחד מהם שייך למת"ק. גם כאן החיילים הם מחטיבת גבעתי שעלתה זה עתה מעזה. נציגי המת"ק מנסים להסביר את המצב לחיילים החדשים. הקצין המפקד אומר לי שעדיין אינו רואה הבדל בין עזה לבין פה.

למכונית התשיעית בתור לוקח 15 דקות לעבור מהרגע שזיהיתי אותה.

ב-17:46 ניתנת להגר הרשות לעבור לצד השני לספור את הרכבים העומדים בתור. כשהיא חוזרת ואומרת להם שיש 17 רכבים בתור ושכולם רעבים, הם פותחים תור בדיקה נוסף.

סרן א. מן המת"ק אומר לנו שעלינו לפנות אליו תמיד כאשר יש בעייה. כאשר אנו מבקשים את מספרו, נאמר לנו שהוא נמצא במשרדו של ר. א. רוצה שנהיה נחמדות לחיילים "הם אנשים טובים", הוא אומר.

נאמר לנו שהמחסום ייסגר בחצות.

א ראס, ענאתבה, חווארה, בית איבא, קלקיליה

מסע המחסומים ביום שלפני איד אל פיטר

חווארה 15:41-17:01

המחסומים בג'ית וביצהר אינם מאויישים.

מגרש החניה בחווארה דחוס ועמוס. צופרים מצפצפים, אנשים  נחפזים, מכוניות, מוניות ואוטובוסים חוסמים האחד את השני כשהם נחפזים בדרכם אל ומן המחסומים. כאשר אנו נכנסות, יש כ-10 חיילים שמתרחקים מן המחסום בכיוון לבסיס הצבאי. המחסום עמוס בני אדם ומכוניות. צריף הולכי הרגל דחוס עד אפס מקום. יש חיילים רבים במקום, כולל קציני מת"ק.
נאמר לנו שזה היום הראשון ליחידת גבעתי שהייתה מוצבת קודם לכן בעזה. אחד מנציגי המת"ק אומר להגר, "אנו חייבים לנסות להבהיר לחיילים שזאת איננה עזה".

יש שמונה רכבים בתור לכניסה לשכם ותור עצום שאין רואים את קצו, למכוניות היוצאות משכם. הרכב האחרון שאותו אני רואה יוצא משכם הוא מיניבוס גדול והוא בערך העשירי בתור. עוברת שעה לפני שהוא עובר מהרגע שזיהיתי אותו ב-15:55. ב-16:41 מגיע הרכב הזה ללא הבדיקה. הבדיקה נמשכת עד 16:55. מלבד המכונית עצמה שנבדקה באופן יסודי, נבדקו כל התיקים הפרטיים של הנוסעים, למרות שהם כבר נבדקו קודם לכן במכונת השיקוף.

רכבים נעצרים במרחק מה מן המחסום. הנוסעים יוצאים ואלה שיש להם מטען עוברים למכונית השיקוף לבדיקת המטען שלהם. הרכבים שיש בהם רק נהג פונים לתא הבדיקה. הרכבים נבדקים מבפנים ומבחוץ. התהליך הזה נמשך מדקה עד 13 דקות.

המכוניות שפניהן לשכם נבדקות כדי לראות אם יש לנהג רשיון ותעודת זהות. בשעה 16:16 בא נציג מת"ק לעזור לחייל הבודק את המכוניות הנכנסות ולהסביר את הנקודות העדינות. התור זז קצת יותר מהר. רכבים רבים אינם מורשים להיכנס היום כי אין להם הרישיון המתאים. דיברנו עם כמה מאלה שלא הורשו להיכנס. היה להם הרושם המוטעה שבגלל החג תהיינה הקלות. האכזבה באוויר מורגשת . מכונית אחר מכונית נשלחות חזרה. נציגי המת"ק שמשרתים במחסום מרשים לכמה אנשים שנדחו על ידי חיילי החובה, לעבור עם מכוניותיהם.

כדי להוסיף לאווירת החג הנדיבה של המחסום, השוטרים מוצבים בצד. הם בוחרים באופן אקראי ברכב שחיכה בתור במשך השעה האחרונה כדי לצאת משכם או עומד להיכנס לשכם. השוטרים נמצאים במקום מזמן הגיענו ועד ל-16:36.
בשעה הזאת הם נוסעים דרך המחסום בכיוון לשכם באמרם לחייל בתא שהם יוצאים לפעולת סיור באותו הכיוון.

בשטח הולכי הרגל שלושה תאי בדיקה שהיו פתוחים כל זמן שהיינו במשמרת. יש גם תור צדדי לנשים וגברים מבוגרים.
ב-15:59 אדם שמחכה קרוב לסופו של התור הצדדי אינו עובר עד 16:25. הולך רגל הנמצא קרוב לסופו של התור הרגיל ב-15:55 אינו עובר עד 16:55.

בתא הבדיקה לגברים צעירים אנשים נאלצים לרוקן את כיסיהם ולהסיר את חגורותיהם. שעה שאדם אחד נאבק לחגור את החגורה שלו לפני שהוא עובר בקרוסלה, חייל צועק עליו "צא מכאן, החוצה, החוצה, החוצה". הפלשתינאי כל כך מרוכז בפעולת חגירת החגורה, או אולי אינו מבין את המילים "החוצה", עד שהוא ממשיך לנסות להשחיל את חגורתו בלולאות של מכנסיו ואינו זז. בסופו של דבר ניגש אליו החייל ודואג לכך שיעזוב. הפלשתינאי ממשיך להיאבק עם חגורתו ודוחף את חולצתו פנימה לפני שהוא יורד למגרש החנייה. יותר מאוחר בזמן המשמרת שלנו משתנות ההוראות ומאפשרים לאנשים שלא להסיר את החגורות, אבל הם חייבים להרים את חולצותיהם.

הגר שומעת גבר שמחזיק תינוק בזרועותיו אומר לתינוק "הדבר החשוב ביותר הוא שכאשר תהיה גדול לא תצטרך יותר לעמוד במחסומים".

אין מעוכבים. איש אחד, שתמיד נעצר ומעוכב משום שהמספר שלו נמצא ברשימה, משוחרר כעבור כמה דקות. כאשר חייל רואה אותו מדבר אל הגר לאחר ששוחרר, הוא מחזיר אותו לתא המעצר לכמה דקות נוספות.

כאשר אנו עוזבות ב-17:00 יש מעט מאד הולכי רגל אבל יש 16 רכבים בתור הכניסה לשכם ותור ארוך של יוצאים משכם. רב סרן שהמילים "מפקדת יחידת שדה, מפקד הגדוד, אורן יפתח" כתובים על אפודתו מאחור עומד במחסום.

כאשר אנו עוברות שוב ב-18:00 אחרי משמרת בבית פוריק, יש  פחות הולכי רגל ורכבים.

הכפר חווארה 17:10-17:20

סוף סוף צליל של שמחה. הכפר מלא בצפיפות ברכבים ואנשים שממהרים לחנויות, למאפיות ולדוכני הפלאפל לערוך קניות של הרגע האחרון לפני החג. אווירת חג שוררת בכל מקום.

בית פוריק 17:25 - 17:50

אין כמעט הולכי רגל אבל יש תור ארוך של רכבים שעוזבים את שכם בכיוון לבית פוריק. יש יותר מ-10 חיילים במחסום.3 ג'יפים צבאיים נמצאים במקום. אחד מהם שייך למת"ק. גם כאן החיילים הם מחטיבת גבעתי שעלתה זה עתה מעזה. נציגי המת"ק מנסים להסביר את המצב לחיילים החדשים. הקצין המפקד אומר לי שעדיין אינו רואה הבדל בין עזה לבין פה.

למכונית התשיעית בתור לוקח 15 דקות לעבור מהרגע שזיהיתי אותה.
ב-17:46 ניתנת להגר הרשות לעבור לצד השני לספור את הרכבים העומדים בתור. כשהיא חוזרת ואומרת להם שיש 17 רכבים בתור ושכולם רעבים, הם פותחים תור בדיקה נוסף.

סרן א. מן המת"ק אומר לנו שעלינו לפנות אליו תמיד כאשר יש בעייה. כאשר אנו מבקשים את מספרו, נאמר לנו שהוא נמצא במשרדו של ר.
א. רוצה שנהיה נחמדות לחיילים "הם אנשים טובים", הוא אומר.

נאמר לנו שהמחסום ייסגר בחצות.

בית איבא וסביבתה

כביש 60 מחווארה לבית איבא 18:11 – 18:51
בדרכנו לבית איבא ראינו אוטובוס פלסטינאי וכמה מכוניות בצד הדרך. כמה גברים הולכים מכאן לשם. עצרנו לשאול אם אנו יכולות לעזור. חשכה מוחלטת. הם מספרים שהאוטובוס מקולקל והם הזמינו שתי משאיות שיאספו אותם. אבל הם מודאגים כי לפני כמה רגעים עבר שם מתנחל ואמר להם "תסתלקו מפה" והם לא יודעים מה לעשות. שאלנו אם הם רוצים שנשאר איתם והם אומרים שכן.

עמדנו בצד הדרך איתם. כשהגיעו שתי המשאיות, היה קושי רב להעמיס את האוטובוס המקולקל על המשאית הצרה. הם ויתרו לבסוף, והתירו חלק מהאוטובוס תלוי בקצה המשאית ומיהרו למכוניותיהם כדי להגיע למקום מבטחים בו יוכלו להעמיס את האוטובוס על המשאית ללא פחד.  כשעמדתי שם, בחשכה הגמורה, לילה ללא ירח על דרך נטושה למדי באמצע שום מקום יחד עם שתי נשים לא חמושות נוספות, תהיתי מה היינו עושות אם מתנחלים היו מגיעים ומאיימים עלינו. רכב צבאי או משטרתי לא נראה באופק. כמה אירוני ש 10 גברים צעירים, חזקים, בעלי יכולת תלויים בשתי נשים מבוגרות ועוד אישה בגיל הביניים להגנתם.

 19:06 – 19:20 כשהגענו בחושך, ראינו 3 משאיות בתור הנכנס לשכם, שתיים העוזבות את העיר ואחד נוספת מקוצ'ין.
 כשהגענו לאזור הולכי הרגל ראינו כמה אנשים ו 3 עיזים בתור בכניסה שלכם. החיילים רצים, צווחים וצוחקים. נראים כמו חבורה של ילדים משחקים. מסתבר שאלו תרגילי סדר. על תרגילי הסדר להעשות אחת לכמה זמן, נאמר לנו. התרגילים נגמרים, והולכי הרגל משני הצדדים מורשים להכנס לשכם. המפקד מזהיר אותנו כי עלינו להשאר במרחק 3 מטר מעמדת הולכי הרגל. נאמר לנו שהולכי הרגל והרכבים יוכלו לעבור עד 21:00. למרות ששני חיילים הבודקים את הרכבים אינם עסוקים, ברגע שעוברות שתי המשאיות היוצאות משכם, המשאית הבאה מקוצ'ין עדיין מחכה עד שהתור הנכנס לשכם נבדק ושני החיילים העובדים בכיוון זה מבחינים בה ומסמנים לנהג לעבור. אז המחסום ריק באופן מוזר ובלתי רגיל.     

__._,_.___

0530 - 0930
מחסום סנסנה 05:30 - מהצד הישראלי אנחנו רואות פועלים שיוצאים. מהצד הפלסטיני כ-150 אנשים מחכים ליד הסככה בחוץ, שנכנסים לשרוולים בקבוצות של 10. משך הבדיקה לכל פועל - כדקה. שתי עמדות הבדיקה עובדות והכל מתקתק. עד 07:00 לא יהיו יותר פועלים במחסום.

ועדיין הלב נצבט מהכיעור, מהאלימות, מהאדנות שמשדר המבנה הזה. מהכוח שניתן לחיילים כה צעירים לדבר אל אנשים בחוסר נימוס בסיסי. גם עלינו הם צועקים: "נשות ווטש צאו מהמחסום, אם לא - נסגור את המעבר".
כל המחסום נראה לא כמקום שמברך את הבאים למדינת ישראל אלא כבית כלא עם גדרות ופילבוקס וכל כך הרבה רובים. מין מראה של אגרוף קפוץ מלא אלימות ורק הנצרה עדיין לא שוחררה. הפלסטינים כל כך מורגלים. כל כך נראים סבלניים . ומה הפלא - מוכרחים להתפרנס. רק אלינו הם באים בטענות: "למה אתן לא באות כל יום? בשום דבר אתן לא עוזרות". ואני בשקט חושבת לעצמי שאני רק אפגין סולידריות ואביע את המחאה וכל היתר... אם בכלל אצליח לעזור במשהו זה יהיה כמו משחת וזאלין להרגעת הכיבוש - שהוא המחלה הממארת.

כביש 60 כביש 317 כביש 356 - כל הפילבוקסים במקום, כל החסימות במקום, כל תלוליות העפר כל הבטונדות במקום ואין אנשים, אולי בגלל הרמאדן, אולי בגלל השעה המוקדמת. אין עבודה בשדות כי מחכים לגשם הראשון. מחר ערב עיד איל פיטר.

חברון חברון זאת עיר שמוציאה את הרוע מבני האדם. פשוט כך. כמו תיאטרון אבסורד. כל צד מהשחקנים משחק את התפקיד שלו.

גבעת החרסינה - הילדים הולכים לבית הספר ברגל כל יום שני ק'"מ. ילדים זאטוטים. הכביש שמוביל לבית שלהם הוא כביש אפרטהייד ואסור לעבור עם מכונית מאזור H1 לאזור H2. חיילי משמר הגבול לוקחים את תעודות הזהות שלנו לבדיקה ובינתיים אנחנו הולכות לבקר את המשפחה שגרה ממש צמוד לבסיס משמר הגבול שם ומאחלות להם רמאדן כארים. המצלמה שתן להם ארגון בצלם עובדת ומאז שהיא שם - הבנות הצעירות כבר לא סובלות מהטרדה של החיילים!

מחסום בית מרקחת - הילדים רצים במהירות דרך המחסום אל בית הספר לבנים. ילד פצוע מגיע על כיסא גלגלים והחייל יורד ופותח את התלתלית ונותן לו לעבור. מגיע ג'יפ צבאי עם אוכל לחיילים. החיילים סוגרים את דלתות המחסום ואוכלים לא לעיני העוברים והשבים. רמאדן הם אומרים לנו - ושמחנו על ההתייחסות האנושית. חייל אחד עומד בחוץ ומפעיל את המחסום.

מחסום תרפ"ט - חייל אחד עומד בחוץ ופותח את הפשפש למורות של קורדובה. יתר הילדים עוברים במחסום ללא בעיות. יותר ילדים הולכים לצד של חברון H2. גם המנהלת מספרת לי שפחות ילדים נרשמו לבית ספר קורדובה השנה. ה"טרנספר מרצון" והתעללות - הצליחו. יותר ויותר משפחות פלסטיניות נוטשות את אזור H1.

מחסום תל רומיידה - עוברים ללא עיכובים.

הפילבוקס שליד בית הקברות היהודי השארנו את מספר הטלפון שלי לבעל המכולת למקרה שיהיו בעיות. מוניר הנהג שלנו אומר: עיר רפאים - שדים גרים כאן.

מחסומי מערת המכפלה - אין מעוכבים. ברחוב השוהדא עדיין מונחים הגדרות של פיקוד העורף - שארית מימי החג. אחת הפלסטיניות מזיזה גדר על מנת לעבור וחייל משמר הגבול צועק עליה - תחזירי את הגדר. לא התערבנו כי היא הלכה כבר.

תמיד קשה חברון.

 אורחת: דורית י.

14.00 – 17.30

בדרך לרגלי המחסום שבכניסה לשיח' סעד מתבצעת עבודה (סלילה?). משאית מלאה בעפר פרקה את משאה באמצע הכביש.

מפקד המחסום, ע', הרשה לנו להיכנס לשכונה, אחרי שאחד השומרים האזרחיים אסר זאת עלינו. כל מה שהשומר האזרחי הסכים לומר הוא שנאסר עליהם לדבר איתנו. שאלנו על כך את ע', שטען שאין אלה הוראות הצבא אלא כנראה שכך החליט הממונה על השומרים.

שני הבתים שמשמאל לעמדת הכניסה גודרו, כך שתושביהם, שבעבר יכלו להגיע אליהם בקלות יצטרכו להתנהל במעלה הגבעה ושוב לרדת ממנה בכדי להיכנס לבתיהם. נאמר לנו שלכל התושבים שמשמאל לרחוב הראשי של השכונה, אלה הקרובים יותר לג'אבל מוכבר יש תעודות כחולות. מרביתם עזבו ובשכונה שמנתה בעבר למעלה מ- 3000 תושבים, נותרו קצת יותר מ-1000.

ביקשנו מבעל אחת המכוניות ה"כלואות" בשכונה, מכונית שיש לה לוחיות רישוי צהובות והיא היום חסרת רישוי וביטוח, שיסיע אותנו למחסום סוואחרה א-סעד. בעל המכונית שיש לו תעודה ירוקה, מרוויח את לחמו מהסעות קצרות. טווח התנועה שלו מוגבל לאבו-דיס, מעבר הזיתים ולמחסום ואדי נאר. בעבר עבד כצבעי אצל קבלן בירושלים. עכשיו אין לו כל סיכוי לקבל רישיון עבודה בשל גילו הצעיר. לדבריו רק מי שצריך ללוות חולה אנוש, יכול לצאת דרך המחסום. הוא הסיע אותנו עד לטווח ראייה מהמחסום, קרוב יותר אינו מעז מפחד שיאסר. הוא סיפר לנו שכבר קיבל מכות מהשומרים האזרחיים שבמחסומים, "אלה פושעים" אמר.

סוואחרה א-סעד: המחסום עבר שינויים רבים מאז ביקורנו הקודם, לפני כשנה. בית שעמד כנראה קרוב מדי נהרס והמחסום עצמו הפך למבצר בלתי אנושי. גדרות, חומות בטון, קרוסלות והכל מופעל באופן אלקטרוני ממקומות עלומים. קול דיבר אלינו מהתקרה, אחרי שעברנו את השער הראשון, והבטיח לנו כניסה וגם יציאה לאחר מכן. מלבדנו עברו ברגל שני פועלים ואישה אחת. שני שערים צהובים חסמו את המעברים לכלי רכב. השומרים האזרחיים נראו מפחידים; לא מגולחים, ולבושים ברישול. החיילים דווקא היו ידידותיים ושאלו למעשינו ולדרך שבה הגענו.

נסענו בכביש האמריקאי לראס אל עמוד ומשם לאבו-דיס. אזור הפישפש היה ריק מאדם. נראה שבתחום המנזר החומה טרם הוקמה אך לא הורשנו להתקרב לשם בכדי לבדוק זאת.

המשכנו דרך בית פגה לצד הישראלי של מעבר הזיתים, שהיה כבר כמעט ריק להוציא אישה אחת עם שני ילדים קטנים שהתנהלו באיטיות דרך הגדרות.

שעת הערב התקרבה ופקק תנועה גדול ביציאה מא-טור העיד על רצונם העז של אנשים להגיע הביתה בזמן לשבירת הצום. ממול לשער שכם מתנהל שוק צבעוני ושוקק מלא ממתקים וצעצועים, כנראה שחלק מהמהומה קשור בחג המתקרב.

ארתאח – 7.00
למרות השעה המאוחרת הרבה רכבים של מעסיקים ישראלים ופועלים המחכים להסעה. עם זאת, אין תלונות, מלבד התלונה על העיכוב ב"חדרים".
לאחד הפועלים חשוב שנדע שהוא ופלסטינים אחרים מאמינים בחשיבות הערכים של זכויות אדם ושוויון בין בני כל הדתות.

שער חקלאי 753
- שני צעירים שלא היה אתם תסריח כניסה לג'וברה, הורשו להכנס לאחר שהחיילים בדקו זאת בטלפון – במחשב.

מחסום א-ראס (חווה 8)
-7.20 – ריק משני הכיוונים . מכונית בודדת שמגיעה מכיוון טול כרם עוברת ללא בדיקה.

13 מכוניות מכיוון טול כרם. כנראה שהבדיקה איטית כי רבים יורדים מהמוניות ועוברים את המחסום ברגל. נהג מונית מוחזר .החיילים טוענים שעקף את התור. הוא מכחיש. לבסוף הוא נכנע וחוזר לסוף התור. עוד נהג שעקף מוחזר. לנהגי המוניות חבל לבזבז זמן יקר על המתנה במחסום. הם מפסידים את הלקוחות שעוברים ברגל ולוקחים מונית אחרת. החייל המאבטח בעמדה מכוון כל הזמן את הנשק אל הנהגים ומסתכל עליהם דרך הכוונת. הצטערנו ששכחנו את המצלמה.

ייתכן שנוכחותנו גרמה לזרוז בבדיקה. תוך רבע שעה התור כמעט נעלם.

בית לחם, אל-נשאש, נבי יוניס, מת"ק עציון

 נהג: יוסקה

 06:45 בית לחם.חמש תחנות בידוק פתוחות. האולם דחוס ומלא בצפיפות באנשים דוחפים וקולניים מאוד. קשה להבחין היכן התורים עצמם. שני נציגים מלווים של הכנסייה הנוצרית נמצאים כאן כבר מהשעה 05:00 בבוקר. הם אומרים שהמעבר נפתח ב – 05:30. זו הפעם הראשונה שאנו פוגשות נציג של הצלב האדום שעומד ביציאה. נציג של הצלב האדום בכניסה חילק מספרים. עכשיו הוא אוסף אותם ביציאה ומסמן את השעה כדי להשוות לשעת הכניסה. הוא מוסר את הנתונים שלו לצבא ולמשטרה, אך לא לתקשורת. הוא אומר כי זו המדיניות של הצלב האדום. בנוסף לכך נמצא במקום גם שומר בבגדים אזרחיים. הוא נושא רובה ואקדח תקוע בחגורה מאחורי גבו. נציג הצלב האדום מציין כי אם מישהו יחטוף את האקדח זה יהיה אסון. בשעה 07:30 נמצאים במקום אנשים מעטים. 

 07:45 אל-נשאשאף אחד לא ניגש אלינו.
 
 08:10 נבי-יוניס אף אחד לא ניגש אלינו.
 
 08:45 מת"ק עציוןשלושה אנשים ממתינים במקום. אחד מהם זומן על ידי השב"כ. המשרד פתוח לקבלת קהל. נאמר לנו כי שבעה אנשים נכנסו כדי לבקש עזרה.