ג'בע (ליל), חיזמה, קלנדיה, יום ב' 8.11.10, אחה"צ
15:30, קלנדיה:
כאשר הגענו, דווח לנו שלא היו בעיות מיוחדות במחסום היום. התורים היו קצרים ואנשים עברו ללא בעיות מיוחדות. בשעות אחה"צ, לא היה תור בסככה הצפונית והתורים בשלושת המעברים הפנימיים הפעילים היו קצרים. אבל במעבר מספר 2, היו שתי נשים מעזה עם תעודות פלשתיניות ותסריכים ביד. להן דווקא היו בעיות ואחת מהן עמדה בצד, במרחב הבידוק הפנימי, והתייפחה לה בשקט. עוד לפני שהספקנו לנסות לדבר אתה (ולקבל מספר טלפון) היא וחברתה נקראו להיכנס לחדר בידוק הפנימי ויותר לא ראינו אותן. אחרי חצי שעה טלפנו לחמ"ל שהעביר אותנו לקיינן. הוא אמר שמספר אנשים מעזה טופלו במת"ק באותו יום, שכולם קבלו תסריכים ועברו, כולל גם שתי הנשים שראינו.
לא נתקלנו בבעיות נוספות במחסום שנשאר ריק מבני אדם עד בערך 16:45. ישבנו בסככה ושוחחנו עם העוברים ושבים. פגשנו 4 בחורים מקסימים משכם, בני 19. שלושה מהם קבלו רישיונות לעבוד בחקלאות בפצאל, בבקעת הירדן. לא מוצאים עבודה בשכם. הם אמרו שהיו רוצים ללכת להתפלל באל אקסא בחג בשבוע הבא. לא נראה שיש להם סיכוי.
גם פגשנו מנהל עבודה באחד המפעלים בא.ת. עטרות. הוא נשוי עם 6 ילדים, גרים בכופר עקב. הוא ואשתו שניהם עובדים משמרות בעטרות (הוא עובד 2 משמרות, 14 שעות ביום). הוא אמר בחיוך עצוב שהם נפגשים רק במחסום כי הוא עובד לילה והיא עובדת יום. איזה סיפורים...איזה חיים...
עזבנו את קלנדיה בשעה 17:00 כדי לחזור לירושלים. לא היו פקקים במחסום ליל/ג'בע ולא בחיזמה.