קלנדיה

05:10 כשירדנו מן האוטו בחניון של קלנדיה, ראינו שתור של העובדים השתרע מן הקרוסלות עד החניון.  למרות התור הארוך שלא זז מהר, לא היו צעקות כרגיל. השקט בשטח היה קצת מוזר.  כשהגענו בפנים, ראינו שרק 3 שערי בדיקות נפתחו.  סיפרנו לחיילת שיצאה מן האקווריום לעשן, שהתור ארוך מאוד.  היא חזרה פנימה ופתחה את הקרוסלות שוב על מנת לתת ליותר עובדים לעבור לשערי בדיקות.  בשעה 05:20, המפקד הגיע וכשהוא ראה את התור הארוך, הוא מיד פתח את הקרוסלות שוב ונתן להרבה עובדים להיכנס לשטח של שערי הבדיקות.  בו זמנית, עוד שני שערים נפתחו וזרם העובדים נמשך בעקביות.  היו אלה שהתלוננו, בצדק, על משך זמן הבדיקה.  ביום זה, כ 1500 עד 2000 עובדים עברו במחסום.  העובדים שנאלצו להיות בעבודה עד השעה 07:00, היו מודאגים מזמן ההמתנה בתור.

השער ההומניטארי לא נפתח עד 06:15 והיו כבר 21 אנשים בתור.  בן אדם אחד, שהגיע בשעה 06:00 עם תינוק בזרועותיו ואישור לתור לרופא בידיו, התעצבן שהשער ההומניטארי לא נפתח. הוא הלך לתור בקרוסלות ומיד, העובדים שהיו בתור נתנו לו ולתינוק שלו להיכנס לפניהם.  יש אהבת-הבריות!  הדבר העצוב ביותר היה שהתינוק הזה כבר מכיר תורים ארוכים ובדיקות.  עוד דור......

עד השעה 07:00 היה עדיין תור, אך קצר יותר.