עופר - עסקת טיעון, גזר דין

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
חגית שלונסקי, מילי מאסס
26/10/2011
|
בוקר

 

דיווחה של מילי:

נכנסתי לאולם 3 באמצע דיון בערעור. לא לקחתי את הפרטים הדרושים ואני מאזכרת את הדיון רק למקרה שהעניין יוזכר בעתיד וניתן יהיה לעקוב אחרי המקרה. התביעה ערערה על זיכוי של פלסטיני, אדם בשנות הארבעים כמדומני, שהואשם בחטיפה ובתקיפה של פלסטיני ישראלי. הוא זוכה מאחר שהמתלונן היחיד שהה בחו"ל ו לא הגיע לדיונים למרות ארכות חוזרות ונשנות שניתנו לדיון זה בבית המשפט שבו נדון התיק. הנאשם ישב באולם עם אשתו ולידו מתורגמן.

השופטים הציעו להכריז על משפט חוזר, שיתקיים בעוד 7 חודשים לאחר שהתביעה תשלים את החקירה; הזיכוי יבוטל והנאשם ישהה במעצר בית; סכום ההפקדה יופחת. לצדדים ניתנה ארכה של שבועיים להגיב להצעה.

באולמה של השופטת אתי אדר משפטו של באסם תמימי, ת.ז. 959225640 –תיק מס'  2058/11 מהכפר נבי סאלח.

נעצר בסוף מרץ 2011 ומשפטו נפתח ב 5 ביוני 2011.

לדיווחים קודמים באתר MWראו:  5.6.11 ; 31.3.11

(פרוטוקול הדיון נשלח אלינו ע"י יונתן פולק ר' צרופה).

ר' פרוטוקול בצרופה בתחתית העמוד.

התובע: עו"ד סרן מיכאל אביטן.

הסנגור: עו"ד לביב חביב

עד תביעה מס' 2 (מס' 1 ברשימת העדים): ארנון יהב חוקר במחלק תשאול בימ"ר ש"י.  

התובע ביקש לאשר שהחקירה התנהלה באווירה נינוחה וקיבל מן העד גם את אישורו לחתימתו על אימרתו של הנאשם. האימרה הוגשה לבית המשפט. תוכנו איננו מפורט בפרוטוקול.

עו"ד לביב מנסה לברר עם העד מדוע הוחלט לחקור את באסם תמימי. והעד עונה שקיבל הוראה ומילא אותה. לשאלה מדוע נחקר רועי ונספי, אוסף מודיעין, עונה העד שלא זוכר נחקר זה. הוא גם לא היה יכול לנמק, לבקשתו של עו"ד לביב, מדוע הסתכל בתמונות שצילם רועי וספי (לשאלתו של עו"ד – "אז סתם הסתכלת בתמונות?" ענה העד: "אין דבר כזה אצלנו סתם. אני מקבל כסף ואני לא עושה דברים סתם").

עוה"ד טוען שהחוקרים התחילו לחפש בתמונות רק מ  12.1.11 ולא לפני כן, מפני שאז החלה החקירה של הנאשם והם חיפשו עדויות להפליל אותו. עוה"ד שואל אם הקלדנית שהדפיסה את החקירה היא מדובבת ושזאת הסיבה שנכחה בעת החקירה? (שכן החוקר עצמו יכול להקליד), אך העד לא יודע מה ההתמחות של הקלדנית שעבדה אתו.

עוה"ד מנסה לברר מדוע החוקר עימת את הנאשם עם עדותו של אסלאם שהפליל אותו, אבל לא עם עדותו של עומר דאר איוב שהעיד שהנאשם לא מסית לאלימות., העד טוען שמאחר שלא הוא גבה את עדותו של עומר דאר איוב, לא היה זה מתפקידו לעמת את הנאשם עם עדותו (אבל לגבי כל שאלה אחרת טען העד שהסתמך על ממצאים שנמצאים בתיק החקירה – מ"מ).   עוה"ד טוען שלחוקרים אין עדויות של חיילים שראו בזמן אמת את הדברים שהחיילים מייחסים לנאשם. והעד עונה שאם עדויות כאלו קיימות הן מצויות בתיק, ואם אינן קיימות הן לא תמצאנה.    

(מתמיה שלאור תשובותיו של החוקר הוא לא הסכים עם אמירתו של עוה"ד שהוא מציג את עצמו כבורג קטן, מ"מ).

עד תביעה מס 3 משה מדיוני (מס' 2 ברשימת העדים) חוקר בימ"ר ש"י במחלק התשאול.

התובע שוב מקבל את אישורו של העד שהחקירה התנהלה כסדרה ללא אירועים חריגים ושקיבל את אישורו לחתימתו על אימרתו של הנאשם.

גם חוקר זה מרבה להשיב לשאלותיו של עוה"ד ב"אני לא זוכר" "אם זה היה בתיק החקירה כנראה שקראתי..." . עוה"ד מתמקד בצילומים שנבחנו, והחוקר לא מצליח להזים את טענתו שהחוקרים החלו להתבונן בצילומים מן ההפגנות רק לאחר שהחלה חקירתו של באסם תמימי, מאחר שחיפשו עדויות להפליל אותו, ולא כדי לעקוב אחרי מפרי סדר.

כמו כן מעמת עוה"ד את החוקר עם עדותו של הנאשם ששבע או שמונה פעמים לא היה בכלל בכפר בעת ההפגנות מאחר שהשתתף בקורס של הצלב האדום, והחוקר טוען שלא היה באפשרותם לעמת את האליבי, מאחר שאי אפשר ליצור קשר עם הסהר האדום שנמצא בשטחים. ("חוסר האונים" של שירות הביטחון מרשים – מ"מ).

גם את החוקר הזה שואל עוה"ד מדוע עמתו את הנאשם רק עם עדויות שהפלילו אותו ולא עם עדויות שעל פיהן הנאשם לא השתתף בשום צורה בהפגנות, וחוקר זה עונה שאין זה מתפקידו להיות הסנגור של הנאשם. עוה"ד סבר שמתפקידו של החוקר לברר מהי האמת.  

הדיון הבא במשפטו של באסם תמימי נקבע ליום רביעי   2.11.11.

(קשה להחליט אם החוקרים לא טרחו להכין את עצמם לפני עדותם ולא קראו את תיק החקירה לפני שעלו על דוכן העדים, או שבחרו להיתמם. כך או כך הם הפגינו זלזול בוטה במעמדם כעדים, זלזול שנובע כנראה מן הביטחון שיש להם במעמדם בבית המשפט – מ"מ). 

 

דיווח של חגית:

אולם 5 

שופט רס"ן שלמה כץ

תובעת: ?

על שולחן התביעה 31 תיקים באישומים מגוונים ובשלבים שונים של ההליך המשפטי: הקראות, תזכורות, הוכחות, טיעונים לעונש.

שליש מהנאשמים ברשימת התיקים יושבים במעצר כבר לפחות 10 חודשים (זאת ע"פ מספר התיק המציין 2010 ). באולם רעש רב והמולה. חמישה או ששה עורכי דין נכנסים ויוצאים, קרובי הנאשמים מוכנסים ומוצאים לעתים יותר מפעם, כי טרם התחיל הדיון בבנם, למרות שהוא כבר הוכנס לאולם עם עצורים אחרים אזוקים ברגליהם. בנוסף לתיקים הרבים שחלקם  נידחה למועד אחר, חלקם מטופלים במהירות בין הצדדים תוך הסכמות שמובאות לידיעת השופט, ואינן נשמעות כלל באולם, מגיעה יחידת 'להב 433' שכוללת תובע וסנגור אזרחיים, ואיתם 3 נאשמים. ביהמ"ש הצבאי מתפנה לעסוק בגניבת מכוניות וזיוף מנועים של ישראלים על ידי פלסטינים מהשטחים.

בתוך הבלגן מתקיים משפט הוכחות למעאויה תיסיר יאסין נתשה (תיק 4260/10) שמייצגו עו"ד מוחמד ג'בארין. מעאויה יושב במעצר כבר 14 חודש על סעיפי אישום רבים: חברות בארגון אסור (חמאס), ניסיון לגיוס כסף לארגון ונשק למימוש פיגוע התאבדות יחד עם פעיל חמאס נוסף. לטענת התביעה ביקש לצאת לאימונים בירדן, אך כוונתו סוכלה עם מעצרו. 

השופט קובע בשפתו שיש הצדקה לקבל את ההסדר שהושג בין התביעה להגנה: קשיים ראיתיים. במילים אחרות המובנות לכול: אין הוכחות לכך שאמנם עשה מה שמיוחס לו, או לפחות לא הוכחות מעבר לספק סביר. אך אנו כבר מורגלים לכך שבבית המשפט הצבאי יש פתרון לבעיה שכיחה זו של קשיים ראיתיים: הסדר טעון.

אחרי 14 חודשי מעצר העצור מוכן להודות בכתב אישום מתוקן ופוסקים את דינו גם אם אין הוכחות מובהקות לאישומים התלויים נגדו.

נפסקו לו 28 חודשי מאסר (היינו, עוד 14 חודשים) וקנס בסך 6000 ₪ .