06:45 (לפי שעון פלסטין) מחסום שקד-טורה
4 מכוניות ו 10 אנשים ממתינים בצד הגדה. בצד מרחב התפר אין אנשים.
כעבור כ-20 דקות התחילו להגיע תלמידים ומבוגרים ממרחב התפר. עד 07:45 כולם עברו.

אדם אחד סיפר לנו שהוא גר במרחב התפר וגם עובד בו, בפרויקט טיהור מי שפכים באום אל ריחן. לדבריו הפרויקט ממומן ע''י יפן. לאיש היה אישור מעבר ברכבו במחסום שקד-טורה. האישור נשלל ממנו בגלל מניעה בטחונית שטיבה אינו ידוע לו. האיש זקוק למעבר ברכב לצורכי עבודתו. הוא פנה לעו''ד שדרש ממנו כסף רב.

08:00 מחסום ריחן-ברטעה
אנשים רבים מגיעים מהגדה למחסום. עובדים בברטעה. קבוצת פועלים, שקים בידיהם, נכנסה לטרמינל. פתאום נקראו בחזרה לשולחן שליד הבודקה בכניסה כדי שישאלו אותם מה בשקים. אחרי הבידוק הנוסף נכנסו לטרמינל ועברו.

אמרו לנו שבטרמינל מעוכב אדם ושהזמינו עבורו משטרה. לא יכולנו לברר מה קרה ולא ראינו אותו יוצא.

10:30 עזבנו את המחסום

     3:40  מכוניות קבלנים רבות כבר מחכות ברחבה.לא נראים אנשים.

     4:03  מודיעים בכריזה:כל הבודקים לעמדות.הנורה בקרוסלה מחליפה צבעה לירוק.

      4:10  פועל ראשון יוצא אחריו טיפין טיפין פועלים נוספים, רובם מחזיקים נעלים ביד.

               חוזרת השאלה עד מתי לא יודיעו לנו על יום סגירת המחסום לפני חג.

     4.25  קצב היוצאים גובר במקצת  , מתלוננים על שביל כניסה צר יחיד למתקן .   

              פועלים רבים עוברים מוקדם מתוך פחד להפסיד את הקבלן ונאלצים  לחכות זמן רב.

     4.35 זרם העוברים מתחדש אחרי הפסקה בת חמש דקות. ושוב תלונות על בדיקות איטיות 

             יסודיות מידי, מעוכבים בחדרים ללא סיבה ברורה , נאלצים לעבור במכונת השיקוף

            לפעמים  פעמיים ביום ושואלים:  "אתם רוצים שכל העם הפלסטיני יהיו חולים"

             חנה בודקת מידי פעם כמה אנשים עוברים בדקה  "בדקה מהירה " כ 25 איש.

             אנחנו עומדות  קרוב מאוד ליציאה מהמתקן . ברחבת המכוניות נאספו בינתיים

          כ - 300 איש מתפללים. בחברותא  כשמסביבם  מכוניות הקבלנים מראה כמעט הזוי .

         5.15   התפילה מסתימת.פועלים רבים ממשיכים לצאת ואומרים שהתור למעבר עדין ארוך.

         6.15  אנחנו עוזבות. עייפות  של אולי סוף הרמאדן  ויאוש  של  חוסר סיכוי ניכרים בכל.

7:00-8:45

7:00 ריחן-ברטעה

7 מיניבוסים ממתינים לפועלים בחניון העליון. השער הראשי ריק ממכוניות. 6 טנדרים עם סחורה בעמדת המתנה בחניון התחתון. שער הכניסה לטרמינל ריק מאדם. ב-7:22 מגיעים שני צעירים, נכנסים מייד לטרמינל ונצפים בשרוול היציאה ב-7:27. ב7:25  - 5 טנדרים מתקדמים לעבר עמדת הביקורת לפני הכניסה למתחם הבידוק, אליו ייכנסו כעבור 16 דקות. 

7:50 שקד-טורה (זמן מקומי 6:50)
4 נשים עם ילד ותינוק מחכים ליד חדר הבידוק. ב-7:55 הם נכנסים. ב-7:58 מגיעים 4 ילדים כבני שמונה, צועדים מעבר לבטונדה ונעמדים בקצה. שני חיילים ניגשים אליהם עם רשימות והילדים מוציאים ניירות מילקוטיהם. הם עוברים כעבור 4 דקות. מכוניות נכנסות בינתיים לבידוק ויוצאות כעבור שתי דקות. ילדה קטנטנה ונער נקראים אל החייל. הנער מוציא נייר כלשהו מילקוטה של הילדה ומצביע לעבר הכפר הסמוך דהר אל מלכ. הילדים נראים מטופחים וחגיגיים והחיילים אדיבים וחייכניים. מורים במכוניות רעועות נבדקים במהירות ואוספים מורות, כנראה, מעבר לשער. ילדים שמגיעים מכיוון הבית הבודד הולכים לתומם לעבר שער הכניסה לגדה אך נקראים אחר כבוד לשוב ולהיבדק ע"י החיילים. ב-8:21 מגיעים 10 ילדים קטנים ונעמדים בטור עורפי לפני החיילים. עבאס, איש מת"ק דובר ערבית, מקבל את פניהם. ביקורת המסמכים של הזאטוטים נמשכת בעצלתיים. עבאס יסביר לנו אח"כ שהיום הם קיבלו מספרים וממחר המעבר שלהם יהיה מהיר כשל הילדים הבוגרים. ב-8:40 עבאס נפרד מן החיילים ב"יאללה, יום טוב". איזה מחסום נחמד.

עזון:  הכניסה לכפר עדיין חסומה.

מחסום חביות:   השעה 2.30 הרכבים עוברים ללא בדיקה.

מחסום ענבתא:  השעה 2.45  המכוניות עוברות ללא בדיקה.

אירתח:  השעה 3.00, כשהגענו למקום הייתה עמדת בדיקה אחת, לאחר מספר דקות החל להצטבר תור גדול בתוך המתקן וגם בחוץ, נגשנו לשומר לבקש שיפתחו עוד עמדות אך מנהל המתקן אמר שיש מספיק עמדות ואין תורים, לאחר שדליה חזרה למחסום ונוכחה כי יש עדיין תור גדול היא חזרה אליו ומסרה לו את המידע ואז נפתחו עוד שלש עמדות והתורים חוסלו. לאחר מכן הושארו שתי עמדות במחסום.

הפלשתינאים שהמתינו בתור אמרו לנו כי הדוחק והצפיפות אחה"צ הם כלום לעומת מה שקורה בשעות הבוקר.

אייל  :   השעה ארבע אחה"צ, עם הגיענו למחסום ראינו שלשה אוטובוסים שנעצרו וירדו מהם בעיקר נשים, אח"כ הסתבר לנו כי אלה קרובי משפחה של אסירים שחזרו מביקור בכלא. בפתח המחסום ובתוכו נוצרו תורים ארוכים וצפופים והאנשים יצאו ממנו בקצב איטי ביותר. חשוב לציין כי במחסום זה אין כל אפשרות לדבר עם מישהו מן הצוות, לו היה לנו מס' טלפון שלהם זה היה עוזר מאד, אולי אחת מן הרכזות תוכל להשיג את המספר?

צלצלנו למוקד ההומניטארי והם הבטיחו לטפל ואמנם לאחר כרבע שעה יצא אחד מן העובדים וקרא לפועלים לעמוד בתור נפרד ואז העניינים  החלו לזוז.

העובד יצא אלינו והחל לצעוק  ולדבר בגסות הוא טען שאנחנו סדרנו את הקדמת האוטובוסים משש וחצי לשעה חמש, ומה אנחנו רוצות הרי יש חמש עמדות,( כמובן שהן נפתחו רק לאחר שאנחנו התלוננו). כמו כן טען שאין לנו רשות לעמוד שם ואיים לסלקנו.

ספגנו את הצעקות אך שמחנו שהעניינים הסתדרו.

13:30 מת"ק עציון 

  כשהגענו היה האולם ריק, או נכון יותר כמעט ריק. בחור צעיר ישב כפוף בשורה הראשונה. הוא סיפר שהוא ממתין משעה 10:00 לפגישה בשב"כ. כשהוא הגיע, נלקחה ממנו תעודת הזהות שלו ומאז לא דברו אתו. פנינו לחיל התורן ובקשנו שיזכיר לשב"כ שהבחור מחכה. החיל טען שאין לו טלפון של השב"כ, אבל, בכל זאת, אחרי זמן קצר הכניסו את הבחור פנימה. כבר לפני זמן רב, כתבנו והתרענו על מנהגו של השב"כ לזמן אנשים לפגישה, לקחת את תעודותיהם ולהכריחם לחכות שעות רבות. לפעמים מכניסים אותם קרוב לשעת הסגירה של המת"ק ולפעמים אין מכניסים אותם  כלל. ואחרי יום של המתנה, מחזירים להם את התעודה ומשלחים אותם הביתה.  כנראה שמכתבנו לא הועיל.

פנה אלינו אדם שלדבריו הוא עובד בישראל כבר 30 שנה ולפתע, ביום חמישי האחרון, לקחו ממנו במחסום את אישור-העבודה שלו. הוא ביקש לברר בשב"כ מדוע הוא פתאום מנוע-כניסה, אבל בקשתו להתקבל לפגישה לא נענתה. צלצלנו למוקד ההומניטרי שהבטיח לתת לו תשובה והפנינו אותו גם לסילביה. אדם שביקש במת"ק הפלסטיני בבית-לחם אישור לבקר את אשתו בירושלים, הופנה למת"ק עציון. במת"ק עציון שלחו אותו שוב למת"ק בית-לחם להביא משם טופס מסוים. הוא נאלץ לקחת מונית לבית לחם ובחזרה לעציון. איננו יודעים אם קבל לבסוף את האישור.

בינתיים, הגיעו למת"ק אנשים רבים, ובשעה 15:30 הוכנסו כולם פנימה אבל גם אחרי המתנה ארוכה איש לא יצא החוצה. שאלנו למה אין יוצאים, ונאמר לנו שיש תקלה במחשב. גם לפני שבוע, שבועיים, שלושה, הוסבר לנו ש"יש תקלה במחשב".

ברכות להדס שהיא תוספת מבורכת למחסוםווטש ולמשמרת שלנו

  06:40 מחסום בית לחם אנשים שפגשנו בדרכם החוצה מהמחסום מתלוננים על שמעבירים לאט מאוד. חיכו בין שעה לשעתיים וחצי. במחסום פתוחות ארבע עמדות מתוך שש אפשריות. כידוע – עוד שש עמדות קיימות כתפאורה. אין בהן מחשבים.  ברברה מהאקומנים אמרה לנו שעד 06:30 עברו כ-1,300 איש, וזה מעט לפי הספירה היומיומית של האקומנים. היא אמרה שמכניסים למחסום בצמצום ועוברים את הבדיקות לאט. כל הצפיפות והעצבנות נמצאות לפני הכניסה למחסום, הרחק מעיני הצופה התמים. במחסום עצמו – שקט ושלווה. עד שעזבנו, ב-07:30, עברו עוד 500 איש.

 08:00 מת"ק עציון מעט אנשים. מהם אחדים בעלי אישורים שהוחזרו ממחסום בית לחם כי ה"בוסמה" (טביעת כף היד) לא תואמת, ויש לעשותה שוב. הם התלוננו שזה קורה להם שוב ושוב, וכמובן מפסידים ימי עבודה ולפעמים את העבודה עצמה. כידוע, איש לא טורח לשים מכשיר לחידוש הבוסמה במחסום עצמו. שוטר המת"ק אמר לנו בטלפון שלא ידוע עד מתי יהיה היום במת"ק כי בגלל החג יש לו משימות נוספות. ובהמשך הבוקר, כששוב שאלנו אם אנשים יכולים לגשת אליו, אמר שהמחשב "נפל". מחר בבוקר נברר שוב מה מצב שירות המשטרה במת"ק. 

 08:20 בית אומר. נתנו כמה עצות בענייני משטרה.

 08:30 בית ענון אזכיר שכביש 60 חוצה את בית ענון לשניים. גלי אבנים חוסמים את הכניסות לכפר משני צדי הכביש. בצד המערבי יש בית ספר לבנות. חציית הכביש היא סכנת נפשות: מכוניות, משאיות, כלי רכב צבאיים – כולם טסים הלוך ושוב. כל הבנות, מגיל 6 ומעלה, חוצות את הכביש בהמוניהן – בוקר וצהריים.גם כל מי ששואף להגיע לחברון, חוצה מערבה, ונוסע במוניות שעומדות מאחורי חסימת האבנים המערבית. מי שרוצה להגיע לביתו בצד המזרחי של בית ענון, או לבני-נעים ובנותיה – חוצה מזרחה. כל מי שחוצה את הכביש שם את נפשו בכפו. לפני כשלוש שנים התלוננו במכתבים רבים ובטלפונים של חנה בר"ג לכל החלונות הגבוהים האפשריים. הם טיפלו וטיפלו, ונדהמו ונדהמו, ולא ישנו בלילה מדאגה לילדות שחוצות כביש כזה מסוכן (כך ענו במכתבים ובטלפונים). כעבור שנה – שמו עמוד שפניו דרומה ועליו פנס שאמור להבהב ולהודיע שכאן חוצים את הכביש. כעבור עוד חצי שנה – היבהב הפנס שבועיים, וחדל. כידוע, לעמוד כזה נדרש עמוד תאום שיהבהב צפונה להודיע למכוניות מצפון שכאן חוצים את הכביש, כדי שלא ידרסו את החוצים בחסות העמוד הדרומי. אם כן – עמוד שני לא הוקם מעולם.  כעבור עוד חצי שנה קטמו את הפנס מעל העמוד הבודד, זה שהיבהב שבועיים. העמוד הקטום נשאר כעד לרצון הטוב שהיה לשלטונות, והריהו עומד שם עד היום הזה. 

ביום הזה (היום) הגענו ב-08:30 שלפי השעון הפלסטיני הוא 07:30. וכך ראינו את המוני הילדות חוצות לבית ספרן. על בית הספר מונף דגל פלסטין וברמקול בית הספר משמיעים שירים, והילדות חוצות את הכביש בין המכוניות באומץ מפחיד. כי כדי לקיים את חיי היומיום ולרכוש השכלה צריך הרבה אומץ (ראו תמונות שתישלחנה בנפרד על ידי מיקה ג.).

 09:15 נבי יוניס נתנו כמה עצות בענייני משטרה.

6.40 מעבר אייל

טפטוף של פועלים יוצאים מהמתקן.פועלים עדין מחכים להסעות ונהגים המחכים לפועלים שעדין לא יצאו.כולם מתלוננים על הדוחק ,על מכונת השיקוף ועל הבעיות סביב האוכל.אחד הפועלים מציע שאם כולם יתאחדו ויסרבו לצאת לעבודה בישראל לא תהיה ברירה לישראל לשפר את התנאים. הוא אומר זאת ויודע שאין כל סיכוי לכך.

הלכנו מסביב למתקן לראות את כניסת הפועלים.בשעה זו היו מעט פועלים.אחד הפועלים אמר שהיה בתתקן בסכ'ה 5דקות.

חזרנו דרך מחסום צופים ונכננו למחסום קלקיליה שבו כנראה הערנו את החילים משנתם במגדל השמירה. המעבר שם חופשי לגמרי.

7.25 ראס עטיה

חוזרות לראס עטיה דרך מעבר אליהו כדי להראות לאורחת שלנו את מערכת הגדרות והמובלעות.

מעט פועלים ורכבים נבדקים בשער ובמגנומטר. בגלל שעון החורף אין עדין ילדים ההולכים לבית הספר.

8.00ידענו שהכניסה הראשית לעזון חסומה ולכן ניסינו להכנס דרך עיזבאת טאביב אך מצאנו גם שם חסימה מסיבית של עפר וסלעים על הכביש המשופץ מהמוסך של עיזבאת טאביב לעזון .

המשכנו לכניסה הראשית לעזון מכביש 55 ושם אף הגדילו והגביהו את החסימה.

שני האמרים עם חילים חנו בכניסה וניסו לסלק אותנו משם.הם הסבירו לשני פלסטינים שכנראה לא היו תושבי המקום שכדי להכנס לכפר עליהם לטפס על הסוללה . לנו הסבירו שזה לטובתינו שהכפר חסום........ושאם היו זורקים עלינו אבנים היינו מדברות אחרת.

9.10 ענבתא

אין בדיקות וכל המכוניות לשני הכיוונים עוברות ביעף.גם כאן חיל אדיב מבקש "לטובתינו" שנזוז אך נפרד מאיתנו לשלום כשאנו אומרות "שתודה אבל אנחנו בסדר".

9.30 מעבר תאנים

תגובה ראשונה לבקשתנו שיפתחו לנו את השער הייתה שלילה מוחלטת כאשר התעקשנו השער נפתח ללא בעיות.

בשער 753 אין הרבה פעילות.

בדרך חזרה אשתו של אבו חאטם סיפרה לנו שהוא מאושפז בבית חולים עם בעיות בראש.

 בדרך הביתה..