16.45 – 14.45

14.45 – הורדנו במחסום ג'למה את הילדים החולים שהבאנו מרמב"ם בחיפה והם עברו מייד את המחסום. בשעה זו המחסום שקט ורוב העוברים הם ערבים ישראלים החוזרים מג'נין.

מחסום שקד – 15.00 
מכונית אחת ועדר צאן עוברים ממרחב התפר לגדה במהירות. כמה צעירים מגיעים מן הגדה למרחב התפר ועוברים מייד.

על מגרש החנייה (מול המחנה הצבאי) שנטע דיווחה שיוחזר לבעליו, הציב הצבא 2 מכולות. 

מחסום ריחן – 16.00 
שקט ודממה  מסביב - ועכשיו מתברר לנו שיש סגר חול המועד  סוכות והפועלים לישראל לא יצאו היום לעבודה (לאחד הפועלים בברטעה גם הסבירו שהבנקים סגורים ולכן הוא לא קיבל את שכרו). במגרש החנייה העליון ממתינה משפחה עם 2 ילדים פעוטים, הם חזרו מג'נין לברטעה עם מונית שנבדקת  כמעט שעה במתחם הסגור.
מגיעים פועלים מברטעה  ועוברים מייד, מהצד השני חוזרים בעיקר נשים וילדים מג'נין שעוברים ללא בעיות.
מכוניות ממרחב התפר לגדה עוברות במהירות. מגרש החניה התחתון ריק יחסית.
 פנה אלינו תושב גדה העוסק במסחר בברטעה. הוא נתפס כשב"ח לפני שנתיים ולאחר משפט נקנס וקיבל צו על תנאי משטרתי לשנתיים. השנתיים אמורות להסתיים בעוד חודשיים , אבל להפתעתו הוא קיבל הודעה שהצו הוארך לשנה נוספת, כל זאת ללא דיון משפטי. הוא סוחר וללא היתר קשה לו מאוד לנהל משא ומתן עם סיטונאים.

 09:15 – 10:45

בית לחם

  תקציר: האחיינית הגיעה מחברון ושבה על עקבותיה.           
גסות רוח ובוטות כלפי זוג מבוגר מנורווגיה.           
ושוב – כמה נלעג האישור מטעם דובר צה"ל באשר לנוכחותנו ב"מעבר" ולזכותנו לצלם.

סגר. מעט מאוד פלסטינים עוברים. בשני הכיוונים בעיקר תיירים בקבוצות. עמדה אחת פתוחה בלבד. 2 מאבטחים מסתובבים שם, מדברים עם החיילת שבעמדה. מגיעה אישה כבת 50 ועמה אחייניתה (כבת 14 – 15 ). אבל יש קושאן בערבית ואינה מלווה הורה לכן לא תעבור. השתיים שקטות ואינן מראות כל מצוקה או כעס. האישה עוברת, הנערה חוזרת כלעומת שבאה.  אני פונה למאבטח שדיבר עם האישה בערבית:

-          איזו עגמת נפש להגיע מחברון עד לכאן ולהיאלץ לחזור!

-          נכון אבל אני מעדיף לעצור אותה כאן. את יודעת מה עושים להם אם תופסים אותם בפנים ללא האישורים הדרושים!?

 מגיע זוג מבוגר מכיוון בית לחם. הגבר מצלם את ידה של פלסטינית במכונת הזיהוי. המאבטח מזנק ובבוטות מפתיעה (כי קודם, כלפי הפלסטיניות, דיבר דווקא בכבוד, מביע כמעט הזדהות) מתנפל, אומר שאסור לצלם, דורש לקבל את המצלמה. אני מתערבת ומציגה את המסמך הנלעג מטעם דובר צה"ל, שהוכיח כבר פעמים לא מעטות את חוסר יעילותו. המאבטח מאבד לחלוטין את איזונו ומתחיל לצרוח עליי. מתקרב המאבטח השני. שניהם מתעלמים לחלוטין מהמסמך, חוזרים ואומרים שאסור לצלם. הגבר מחזיק בידיים רועדות את המצלמה שלו ושואל מה לא בסדר, ומדוע לא כתוב בשום מקום שאסור לצלם, וטוען שצילם רק את היד על מכשיר הזיהוי. אשתו מספרת לי שהם מנורווגיה, שהוא היה כאן לפני כמה שנים עם משלחת אקומנית, שהם ביקרו בבית לחם ובבית סחור ושהם חוזרים למלון שלהם בירושלים. שניהם נראים קצת מבוהלים ואני אומרת להם באנגלית שלא כל כך אוהבים פה פעילי שלום ושחשוב שייספרו בנורווגיה את מה שהם חווים כרגע. זה מרתיח את המאבטחים והם צועקים לי ללכת ולהפסיק להפריע להם לעבוד. הם מזעיקים בקשר קצין אחראי:

-          יש פה אחת מחסוםווטש שמשתוללת ועושה פרובוקציות.

בינתיים כבר הראו לתייר את התמונה/תמונות האסורה/אסורות ודאגו שימחק. האישה עוד מנסה לדבר אל ליבו של המאבטח:

-          באתי לחגוג כאן יום הולדת 75 בפלסטין וחשבתי שזה יהיה יפה ומרגש.

המאבטח בגסות רוח מרים עיניים לשמיים ומסנן לחברו: - מה היא מדברת איתי עכשיו? שתלך כבר!בסופו של דבר מגיע הקצין, איש מג"ב חמוש מכף רגל עד ראש ובסיפוק גדול וזלזול תהומי, ובלי להסתכל על המסמך, מעיר באטיות מופרזת תוך הדגשת כל מילה: אנחנו לא צה"ל, אנחנו משטרה. הבנת עכשיו?!

16:10
הגענו למחסום הדרומי בשעה בה חוזרים הפועלים לביתם.
רכבים מגיעים באופן שוטף למחסום ומורידים קבוצות של גברים בכניסה.בדיקת התעודות נעשית לעיתים על ידי החיילים העומדים באוהל ולעיתים על ידי חייל היושב בתא.כל אחד נבדק. אחד הגברים מעוכב לחמש דקות בזמן בדיקת אישוריו. לאחר מכן הוא מורשה להיכנס.רצינו להיכנס, כרגיל, לכפר כדי להגיע למחסום הצפוני. אולם, מפקד המחסום חסם אותנו בגופו. הסברנו לו כי אין לו הסמכות לכך והוא התקשר לבדוק אם יש לו אישור להכניס אותנו. כמובן שהתשובה שקיבל היא כי אין אישור. ניסינו להיכנס שנית ושוב הוא חסם אותנו והתקשר למשטרה.
כל אותה שעה ממשיכים להגיע אנשים למחסום, נבדקים ונכנסים.

שניים מתושבי הכפר ראו כי לא נותנים לנו להיכנס והשתמשו באישורי העבודה שלהם כדי לצאת ולדבר איתנו.הם סיפרו כי ביום ד' בערב, בסביבות 20:30, נתפסו 5 נערים שניסו לעבור דרך פרצה בגדר. זו איננה הפעם הראשונה בה נתפסים פלסטינים המנסים לעבור את הפרצה. היא איננה מתוקנת וניתן לנחש בקלות למה. הנערים, כולם קרובי משפחה של אחד הגברים שדיבר איתנו, נמצאים כרגע במעצר באריאל. אותו גבר אמר כי הוא נמצא בקשר עם עורך דין ויכול להיות שישחררו אותם תמורת ערבות כספית או קנס.
בנוסף הם סיפרו לנו כי מזה שלושה ימים לא נותנים להעביר חבילות גדולות לתוך הכפר. לאחד הגברים יש שלושה ארגזים גדולים של זיתים הנמצאים באחד הבתים במחוץ לגדר. לא מאפשרים לו להכניס אותם לכפר. הסתפקנו בשיחה עם שני הגברים ועזבנו את המחסום.  

   בצידי הדרך רואים תחילתו של המסיק: משפחות יוצאות אל מטעי הזיתים, עסוקות  במלאכה.

1410 הכניסה לזיתא מכביש 5: סגורה ומסוגרת. ללא שינוי, כתמיד.מערבית להתנחלות תפוח ממשיכים להשתלט ולהכין את הקרקע לחקלאות (?)

1415 מחסום זעתרה –
תנועה ערה מאוד של רכבים מכיוון רמאללה ומכיוון שכם. במגרש החניה נבדק רנדומלית רכב פרטי – כל הדלתות פתוחות לרווחה.החיילים בעמדות מאפשרים עכשיו לשאר הרכבים לעבור ללא בדיקת תעודות.
בדרך לבית פוריכ, כשאנחנו פונים לכביש האפרטהייד  הנקרא בפי הצבא "ציר מדיסון" רואים בפעם הראשונה (!)
מונית פלסטינית מלווה ברכב של המת"ק המאפשר לה להגיע בדרך האסורה לפלסטינים - ולהוריד נוסע בדרכו למת"ק. אירוע יוצא דופן בהחלט – בתקווה שיהפוך למציאות יומיומית, במובן  שיאפשר לתושבי המקום להשתמש בכל דרך כרצונם ולתועלתם. יצורף צילום

1440 מחסום בית פוריכ –
תנועה דלילה של רכבים. ראינו רכב שנסע לכיוון שכם ונבדק במחסום. מפקד המחסום אמר: המחסום פתוח 24 שעות "עפ"י המדיניות החדשה" כך גם אמר לנו לפני כחודש וחצי מפקד המחסום דאז.

1445 מחסום עוורטא –
החיילים עסוקים ביניהם ולא רואים משאית שמחכה מכיוון עוורטא על מנת לקבל אישור להמשיך לשכם.

1448 מחסום חווארה –
בדיקה רנדומלית: רכב פרטי נדרש לעמוד בצד. כל דלתות הרכב נפתחו לרווחה, הנוסעים נדרשו לצאת ולחכות בחוץ. חיילים בדקו תעודות זהות. הבדיקה נמשכה 5 דקות. לא ראינו כלבנית+כלב.
תנועת רכבים ערה, כאמור. לעיתים נשלחת משאית בחזרה לכפר חווארה כדי להגיע בדרך חתחתים למחסום עוורטא.

1525 ליד הכניסה לביתא, במגרש החניה ממערב, עומד ג'יפ של משמר הגבול.

1535 מחסום זעתרה - 
כרגיל בשעות  אלה תור ארוך של שלושים וששה רכבים הממתינים ל-כן או לא- בדיקה 
  החיילים בעמדות לא טורחים לסמן . בכל זאת ,מדי פעם, נבחר איזה רכב לבדיקה: מיד עם בואנו סומנו שני מיניבוסים לעצירה. הם נדרשו להגיע למגרש החניה. שם יצאו כל הנוסעים מהרכבים ותעודותיהם נבדקו. משך הבדיקה כ-6 דקות.     

מת"ק עציון 13:45 באולם המתינו שנים עשר אנשים. כולם זומנו לשב"כ, הגיעו ב-09:00,  נלקחו מהם תעודותיהם ומאז הם מחכים. צעיר אחד סיפר לנו שבאחת בלילה נכנסו חיילים לבית משפחתו, ערכו חיפוש, שהו בבית עד 04:00, ולפני שיצאו זימנו אותו ואת שלושת אחיו לפגישה עם השב"כ. ארבעת האחים התיצבו בעציון בבוקר ומסרו את תעודותיהם. אחד מהם הוכנס פנימה ב-10:00 ועדיין לא יצא. אין יודעים מה קרה לו. איש לא דיבר אתם מאז והם מודאגים.  צעיר אחר סיפר לנו שזאת הפעם החמישית שהוא מוזמן לפגישה עם השב"כ. ארבע פעמים הוא בא לפגישה בעציון, ובכל  פעם אמרו לו לחכות ובסוף היום הורו לו לבוא למחרת. שלישי סיפר שלפני שנתיים הציע לו איש השב"כ לשתף פעולה והוא סרב. מיד נשלל ממנו רשיון הכניסה לישראל ופרנסתו נפגעה. עכשיו זימנוהו שוב לפגישה והוא חושש ששוב ילחצו עליו לשתף פעולה. גם הוא, ככל האחרים, מחכה במקום מתשע בבוקר.  טלפנו לראווי וספרנו על תריסר האנשים המחכים כבר שעות רבות ובקשנו שידבר עם השב"כ והוא נענה בנימוס לבקשתנו. גם דני ואיאד, שאליהם פנינו בשבועות האחרונים, שוחחו עמנו בנימוס ונענו לרוב בקשותינו. כעבור זמן לא רב, הוחזרו תעודותיהם של שלושת האחים, אבל האח הרביעי לא יצא. לבקשתנו, ראווי הרשה לאדם תושב בית לחם להיכנס ולברר את עניינו היום, ולא דחה אותו ליום שני, יום הקבלה של תושבי בית-לחם, כי האיש הסביר שענינו כבר נדחה מיום שני שעבר, ושהיה יום כיפור והמת"ק היה סגור. גם אנשים נוספים הורשו להיכנס. 

בשעה שלוש נכנסו למגרש החניה משאיות ענקיות ועליהן מנופים גדולים. אדם מבוגר ניגש אלינו והתלונן שאסרו עליו לעבוד ולהפעיל את המנוף שלו במקום מגוריו באל פאג'ר והביאוהו לעציון. הפנינו אותו ל"יש דין". בינתיים התאספה ליד המשאיות חבורה של יהודים, אנשי המנהל האזרחי.

כשניסינו לדבר אתם, הם ענו בגסות וצעקו שנסתלק. כשהתרחקנו, יצא הצעיר שהוזמן היום לשב"כ בפעם החמישית, ואמר שהזמינוהו לבוא מחר. האם יש דרך לדרוש פיקוח על מעשי השב"כ?    

6:15 שיח' סעד

תנועה מעטה, פועלים, תלמידים ושאר עוברי-אורח. לא מצטבר תור והמעבר מסודר.

מחסום הזיתים

התנועה זורמת. מהשרוול הראשון והשני יוצא זרם מתמיד של מבוגרים. דווקא המסלול השלישי, שאמור לשרת בשעה זו תלמידים, איטי ותקוע. תלמידה בוגרת מדווחת לנו שיש בעיות עם סטודנטים.

ואדי נאר

תנועה זורמת.

שינינו הבוקר את הסדר. החלטנו לוותר על הצפייה במחסום עאנין ולהגיע מוקדם בבוקר לג'למה, כי שמענו שיש שם לחץ בבקרים. רצינו גם להגיע למחסום שקד-טורה ב 09:30, שעה בה יבואו לשם אנשי המת''ק לצורך סימון חלקות, לפי ההודעה שהיתה תלויה בביתן הבידוק, כפי שדווחו נאוה וויויאן אתמול.

06:00 מחסום ג'למה
במגרש החנייה ממתינים גברים ונשים, עייפים כבר בבוקר, לנסיעה לעבודה בישראל (בחקלאות בד''כ). נהגי ההסעות ממתינים אף הם עד שכל הקבוצה תעבור את המחסום.אנשים מתלוננים על המעבר הממושך, כשעה בתוך הטרמינל, ועל הבדיקות בחדרים הפנימיים. אחד המסיעים מספר שאתמול 'שכחו' אדם בחדר כשלוש שעות. עוד מתלוננים כי לעיתים המחסום נפתח באיחור. אנשים עוברים ברציפות, איננו יודעות כמה עוברים במשך הבוקר, מישהו אומר שכאלף, אחר אומר כמה מאות.
אנחנו מציצות לטרמינל. רק שני אשנבים פעילים מתוך ה-16 המותקנים שם. אנחנו מבקשות לדבר עם אחראי.
06:30 הלחץ פוחת. כעת עוברים בעיקר סוחרים. אשה מבוגרת בוכה ליד האשנב. אחראי המשמרת ניגש אלינו. בחור אדיב, מבין שפתיחת עמדה נוספת היתה מקלה מאוד על העוברים וגם על העובדים בטרמינל, אך לדבריו זו בעייה של תקציב ושל כוח אדם. כנראה שהדרגים הגבוהים חושבים שלא צריך לממן בודק נוסף. אומר לנו שלאשה הבוכייה אין אישור ואין כל אפשרות להעביר אותה. אומר שבעוד כשבוע יתחילו להפעיל את מחסום הרכב עבור ערבים אזרחי ישראל שירצו להיכנס לגדה.
מישהו סוגר את הדלת המחלקת את אולם הטרמינל לשניים. רק אשנב אחד ממשיך לפעול, אך נראה שבשעה זו זה מספיק.

07:15 במגרש החנייה אנו פוגשות מכרים, שני אבות ובניהם הנוסעים לבית החולים רמב''ם. הגיעו אחרי שעת הלחץ והמעבר שלהם היה מהיר.

08:15 מחסום ריחן-ברטעהמכונית אחת נבדקת במחסום הרכב בדרכה לגדה. נוסעותיה ממתינות לידה.

במגרש החנייה הפלסטיני חונות מכוניות פרטיות רבות. בעלי עסקים בברטעה המזרחית, הגרים בגדה בצד המזרחי של הגדר, משאירים אותן שם ועוברים בטרמינל ומשם נוסעים במוניות למרחב התפר. 

תנועת הולכי הרגל אינה רבה, אך רצופה. אין נהגי מוניות במגרש החנייה הפלסטיני, למעט ידידנו ע' המסיע אנשים בקביעות מ'הגשר' שעל הכביש לטרמינל.
08:45 שני טנדרים עם סחורה, שהמתינו במגרש, עולים לבידוק.
אנחנו שומעות שהצבא הרג אתמול צעיר ביעבד. אח''כ נשמע פרטים נוספים. 09:10 מחסום שקד-טורה
סב ונכדתו הפעוטה עוברים ממרחב התפר לגדה. תנועת הולכי רגל ומכוניות מעטה בשעה זו.
אנחנו ממתינות לאנשי המת''ק, יחד איתנו ממתין תושב יעבד. האיש מספר לנו שאתמול נכנס רכב צבאי לחצר בית ספר ביעבד ודרס למוות תלמיד בן 18.30 דונם מאדמתו של תושב יעבד הנ''ל נתפסו לצורך הקמת הבסיס הצבאי של מחסום שקד והחנייה הסמוכה. לאחרונה קיבל הודעה על הארכת התפיסה עד שנת 2011. הוא חושש שעומדים לתפוס לו חלקת זיתים נוספת הסמוכה למגרש החנייה הצבאי.
09:35 שלושה קציני מת''ק בדרגות רס''ן, סגן וסג''מית מגיעים ומשוחחים עם האיש ליד המחסום. מגיעים שלושה פלסטינים נוספים שההודעה עסקה גם באדמותיהם.

10:00 קציני המת''ק ובעלי האדמות מגיעים לחנייה. הרס''ן דובר ערבית ומצוייד במפות, הסגן חמוש במצלמה והסג''מית בפנקס ועט. בשורה מפתיעה: מחזירים לתושב יעבד את הקרקע שעלייה החנייה. יפרקו את האספלט ויפנו את האבנים. יחזירו את פיסת הקרקע הזאת ליעודה המקורי והאמיתי: חקלאות. הבעלים אומר שאם הפינוי יושלם עד פברואר הוא יספיק לטעת זיתים עוד השנה. השמחה אינה יכולה להיות שלמה, כי עדיין הבסיס ניצב על אדמתו.

10:25 הולכים לחלקה מעבר לכביש, ליד הבסיס הזמני. את שטח הבסיס הזמני, שחוץ ממכולת אשפה ועוד שתי מכולות אין בו דבר, לא מחזירים, אבל גם כאן בשורות טובות. מחזירים לשלושת בעלי הקרקע הנוספים את רצועת האדמה שבין הכביש, גדר ההפרדה, הבסיס הזמני והמחסום.
10:45 המחסום סגור להפסקה עד 12:00. בעלי הקרקעות מבקשים מקציני המת''ק שיפתחו עבורם. לא המתנו לראות אם אכן פותחים. הסתפקנו בכך שנוכחנו בהחזרת קרקע לבעלייה ולא, חלילה, בתפיסה נוספת.  

07:10 מחסום שקד-טורה
מהצד המזרחי של המחסום [גדה] המתינו 6 מכוניות, טרקטור אחד וכ 20 איש. מצד מרחב התפר המתינו 4 מכוניות והתלמידים, שעברו במהירות.
המעבר בשני הכיוונים התנהל בסדר, אם כי היה ויכוח בין הנהגים משני הצדדים על 'זכות קדימה' למעבר במחסום.

תושב מרחב התפר סיפר שאתמול הגיע למחסום במכוניתו, עם אשתו ובתו בת השנה, כ 5 דקות לפני 10:00. המחסום היה פתוח, אשתו והתינוקת עברו דרך ביתן הבידוק, גם הוא נכנס לביתן ועד שחזר למכונית השעה היתה 10:00. המכונית עמדה בין הגדרות. חייל אמר שבא אחרי 10:00, כשהמחסום סגור לשעתיים הפסקה, והורה לו לחזור לגדה. הנהג סירב לחזור ואמר שהגיע לפני 10:00, לא אשמתו שהבידוק לוקח זמן והוא תקוע בין הגדרות, אשתו ובתו כבר עברו למרחב התפר. החייל התעקש לא לתת לו לעבור, התחיל ויכוח והחייל אמר שיזמין משטרה. הפלסטיני אמר שיקבל את פסיקת המשטרה. תוך רבע שעה הגיע שוטר ואמר שזכותו של הפלסטיני לעבור, עובדה שהוא נכנס כשהשערים היו עדיין פתוחים. החייל המשיך לסרב לתת לו לעבור. הגיע מפקד, כנראה איש מת''ק, שאמר לפלסטיני לעבור, אלא שהתסריח [אישור מעבר] נותר בידי החייל והפלסטיני סירב לעבור בלי התסריח. לבסוף החייל נתן לו את התסריח והאיש עבר. כל האירוע נמשך כחצי שעה. הפלסטיני הרגיש מושפל ותהה אם יקרה משהו לחייל.

אדם אחד סיפר לנו שבביתן הבידוק תלויה הודעה בערבית שמחר ב 09:30 יבואו מהמת''ק לשטח הקרוב למחסום בעניין חלקות 5,7,64 בגוש 20387. אנשים חששו שמדובר בתפיסת קרקע נוספת.  במת''ק אמרו לנו שמדובר רק בסימון גבולות החלקות.

08:30 עזבנו את המחסום.

08:40 מחסום ריחן-ברטעה
נהגי 8 טנדרים ומכוניות פרטיות מסרו את תעודותיהם לבדיקה במחסום הרכב, לפני עלייה לסככות הבידוק. לא המתינו מכוניות נוספות.09:30 קבוצת מכוניות נוספת הגיעה. הולכי רגל מעטים עברו דרך הטרמינל, רובם בעלי עסקים בברטעה המזרחית שהשאירו את מכוניותיהם במגרש החנייה הפלסטיני.

09:40 עזבנו את המחסום.

הגענו ב3.50 חשכה מוחלטת כבר מחכים ליד הקרוסלות

כ60 פועלים/ות

בגלל כיפור לא הינו במחסום

נעריי הקפה סיפרו לנו שאתמול היו המון פועלים/ות

תאורת הפרוז'קטורים מאירה בעוצמה רבה את הכניסה למיתקן

מהרמקול נשמעת קריאה של השומר אלינו בעברית

"בוקר טוב לנשות מחסום ווטש"

אנחנו בתמיהת חלחלה מן "הנימוס" ומן "הקשר" שנוצר ביננו לבין השומרים.

4.30 הקרוסלות ניפתחות  לפי דיווחי מוכרי הקפה אתמול פתחו אותם ב5.00

4.40 הקרוסלות סגורות הפועלים מחכים ולא ניכנסים

4.50 פתחו את הקרוסלות וקבוצה של כ60 פועלים ניכנסו

4.45 הופיע האמר עשה סיבוב קרוב למקום שאנו עומדות ולא עצר

בתור אנשים חסרי סבלנות והקרוסלות ניפתחות וניסגרות לסרוגין

5.20 הקרוסלות סגורות צילצנו למוקד ההומניטארי והם הבטיחו לבדוק את העיכובים

5.45 הקרוסלות ניפתחות

5.56 תור של כ100 פועלים/ות קרוסלות סגורות

הפועלים מתלוננים שהמצב נעשה יותר קשה במהלך השבוע הזה המיתקן ניפתח

באיחור והם איחרו לעבודה

6.10

שני אנשים מהמתקן באו אלינו לא לובשי מדים

אלעד מנהל התפעול ועוד בחור ביקשו שלא נעבור את הגדר

6.15 רוב הפועלים נכנסו

חזרו כ10 פועלים מכל מיני סיבות הרגילות כגון תשריך תביעות ידיים ועוד

6.20 עזבנו

 1. מחסום ראס-עטייה מתנהל בהתאכזרות לאוכלוסיה. מהמת"ק מוסרים שהבעייה תיפתר מחר בשעה

    14.00 כשהחיילים יעזבו ואחרים יבואו. (זה הפיתרון היחיד...).

2. מחסום ענבתא עדיין ריק לחלוטין.

3. נסענו בדרכים חדשות לנו ורכשנו ידידים חדשים. מעניין ומהנה.

מחסום ראס-עטייה.

מהבוקר היינו בקשר טלפוני עם ראש הכפר ראס-אטירה, שביקש את עזרתנו.

שמענו מהישאם (ראש הכפר) את הדברים הבאים:

בבוקר הגיע למחסום איש זקן עם נכדתו, והחייל דחף אותו. בנו של הזקן שהיה על טרקטור, צעק על החייל על שדחף את אביו. החייל שלף אותו מהטרקטור ואזק אותו. התערבותו של הישאם רק הכעיסה את החייל עוד יותר. הישאם פנה למת"ק, לצלב האדום, ולבסוף הגיעה גם המשטרה.  כולם היו בדעה שעל המפקד לשחרר את  הכבול לביתו.

אבל המפקד טען שהשליטה על כל הקורה במחסום היא שלו ובאחריותו הבלעדית. והוא מחליט להשאירו אזוק.  פנייתנו למח"ט אף היא לא עזרה, כי הידיעה שהוא קיבל מהחיילים הייתה שהפלסטיני התנפל על החייל. ואם כך - יש לטפל בו כראוי.

השוטרים כשהגיעו פקדו על המפקד לשחררו לאלתר, ונסעו לדרכם. המפקד לא נעתר ולא שחרר.

לבסוף באו שוטרים מהרשות הפלסטינית ולקחו אותו לחקירה ושחררו אותו.

הישאם ליווה אותו בכל הדרך, ולבסוף לקח אותו לביתו. הבחור נאזק בבוקר השכם ושוחרר אחרי הצהריים.

אנו ציפייה למחר ב 2.00  לקבוצת החיילים החדשה שתחליף את זו הממררת את חיי האוכלוסיה כמה שבועות. מהמת"ק אמרו שהם ידריכו אותם והמצב ישתפר. נקווה.

14.15 היגענו למחסום ראס-עטייה באיחור בגלל עיתונאי שנלווה אלינו ואיחר לפגישה איתנו.

רצינו לראות את הילדים החוזרים מבית הספר בין 1 ל 2 ואיחרנו.

בכל זאת פגשנו ילד בן 12 עם דודו. הם סיפרו שכל ילד מעל גיל 12 - יש לו תסריך שרק איתו הוא יכול ללכת לבית הספר ולחזור הביתה.  הראו לנו את התסריך.

ילדים מתחת לגיל 12 פטורים מכל זה. עוברים ללא בדיקה.

ניגשנו לחיילים שישבו מתחת לסככה שלהם, וראינו שם 4 פלסטינים יושבים על הארץ, אחד כפות בידיו. הם נראו שלווים, ולא התלוננו. לא היה ברור לנו מדוע הם שם. לעומת זאת האזוק - לדברי החייל - נענש על כך שפרץ את המחסום ולא רצה לעצור כשנדרש לכך.

הוא תושב ראס-עטייה שרצה לעבור אל ראס-אטירה. כנראה שלא היה לו אישור ולכן ניסה להתפלח.

המפקד:  "הוא יישב כך 3 שעות כמקובל".

דיווחנו למת"ק ולמוקד ההומניטארי.

המפקד אמר לנו לחזור למקום שממנו באנו. זאת עשינו כי בלאו הכי מיצינו את שהייתנו במחסום.

ביקשתי לדעת את שמו וכמובן סירב.

בדרכנו אל מחוץ למחסום הבחנו בילד שעמד וחיכה לתנועת היד של החייל שירשה לו לעבור, אבל החייל התעלם ממנו. לשאלתנו מדוע אינו קורא לילד לעבור, הוא ענה: "את לא תגידי לי מה לעשות!". אבל כשהמשכנו ללכת - הוא קרא לו.

15.10 הגענו לכפר ג'ית. בית הבד היה פתוח, ונכנסנו לברר מתי יתחילו למכור שמן זית.

קיבלו אותנו - כמובן - בהצעה להצטרף אליהם לארוחה. סירבנו בנימוס.

מכירת שמן הזית תתחיל בעוד שלושה שבועות.

15.40 הגענו לענבתא. ריק. מכוניות עוברות ושבות ללא מפריע. המחסום נראה סטרילי. נקי ומצוחצח.

16.00 ג'בארה. לאחר שהחייל בירר עם מפקדו בטלפון - פתח לנו את השער. הגענו עד שער 753 וביקשנו רשות לעבור למקום בו היה מחסום א-ראס שנהרס.

כשהגענו לשם החלטנו להמשיך בכביש א-ראס ומשם לחזור הביתה דרך פונדוק.  מכונית צבאית - האמר - הגיעה אלינו לעצרנו. חייל נעים סבר שאל אותנו אם אנחנו יודעות לאן אנחנו נוסעות.

השבנו שאכן אנו יודעות.

הוא הסביר לנו שזה מאד מסוכן. ענינו שאנחנו מכירות את השטח הזה ונוסעות בו שנים, ואיננו מרגישות כל סכנה. ניסה להתווכח איתנו אך לבסוף הרפה ונסע לדרכו. ואנחנו המשכנו לדרכנו.

חלפנו על פני הכפר קור (שבו המבצר הידוע והמוכר לנו), המשכנו והגענו לכפר חג'ה.

מכיוון שהדלק הלך ואזל, ומכיוון שראינו שם תחנת דלק - נכנסנו וקנינו דלק. לאחר שסיימנו הגיש לנו המוכר 3 קופסאות של טישוּס, לכל אחד מאיתנו קופסא. ואמר: "כל מי שיקנה אצלנו דלק יקבל מתנה".

ניגשו אלינו עוד כמה אנשים והתפתחה שיחה.

אחד מהם סיפר שיש לו מתפרה ממש ליד התחנה, והציע לנו לבוא לראות. נענינו בשמחה ובסקרנות.

שוב זכינו לקבלת אורחים נדיבה, קיבלנו קפה ואפילו מתנות: שתי חולצות לבנות מהמתפרה.

מתברר שהאיש תושב קלקיליה, מנהל מתפרות שם וכאן. מלבד זה הוא גם יבואן של צעצועים.

הזמין אותנו לבקרו בקלקיליה. נתנו זה לזה את מספרי הטלפון שלנו, כדי להמשיך את הקשר.

אנו אכן מקוות לבקרו. היות ויש לו אישור לבוא לישראל, הזמנו גם אותו אלינו.

נפרדנו בידידות רבה. רכשנו עוד ידיד.

המשכנו בדרך יפהפייה עד שהגענו אל הכפר פונדוק. משם נסענו בדרך המאד מוכרת

לנו הבייתה.

17.30 מעבר אליהו. תור לא ארוך מדי בכניסה לישראל. חכינו כ 7 דקות, ועברנו ללא בדיקה.